איחוד! עטופים בנוסטלגיה כיתתית-טכניונית נפגשנו למשחק סנוקר. שוב ארבעתינו, שוב שלומי קרע לנו את התחת. האמת היא שלא שיחקתי כל כך הרבה זמן שאפשר היה לחשוב שבחיים שלי לא ראיתי שולחן סנוקר.
לאחר כמה משחקים התלבשנו ב"בורגוס" באיזור התעשייה של נתניה על המבורגרים בגדלים שונים, תוספות שונות וצבעים שונים. אני חייב לציין שהמנות שם נעשו קטנות יותר מאשר הפעם שאכלתי שם עם ערן ואני חושב שהמחירים לא נעשו זולים יותר, אולי אף עלו. המבורגרים טובים בכל מקרה.
למרות כל השמחה והששון של אתמול היתה אווירה של חוסר ודאות ומעט יובש שכן לי עדיין אין מושג מה אני עומד לעשות ואני ממתין בדריכות ליום שני, בו אם ירצה השם והיחידה שלי, יתקיים הראיון האחרון שלי ואולי בסופו פשוט ישאלו אותי 'טוב, אז איזה מהג'ובים אתה בוחר?' או לחילופין 'טוב, אז אנחנו בוחרים את הג'וב הזה בשבילך' (בשלב זה, ממש כבר לא משנה רק שיתנו לי לעשות משהו). גם אחד החברים תלוי באוויר מחכה לשמוע, רק יומיים לפני שמכתירים אותי להיות קצין, היכן הוא עומד להיות משובץ. לו לפחות, בגלל איזה מישהו נורא חכם, לא מתכוונים אפילו לעשות ראיון (לטוב ולרע).
זהו, פוסט עדכוני שכזה.
