עבר הרבה זמן מאז שכתבתי משהו בבלוג ואני לא רואה כרגע איך אני אחזור ואמשיך לכתוב בקצב כמו פעם, או אפילו שליש מאותו קצב. את השעות הספורות שאני מבלה ער בבית אני משקיע בדברים אחרים כמו לנוח קצת ולאכול וזמן לצבור חומר חדש לבלוג בשאר היום גם ככה לא קיים: אני לא מספיק לקרוא עיתונים, לא מספיק לראות טלוויזיה ועל אופי העבודה שלי במשך היום אני מנוע מלספר. נשאר רק בדיחות פה ושם לגבי דברים מצחיקים שקרו לי במהלך היום אבל לא רק שאין לי מספיק כוח בסוף היום לשבת ולכתוב את הדברים אלא, בהסתמך על ניסיון העבר, יש סיכוי סביר שאנשים יפגעו מדברים שרשמתי פה (לטוב ולרע...).
אני לא יכול לומר שאני מבלה אבל אני מאוד מרוצה ממקום העבודה שלי שמאפשר לי לא להרגיש חייל כמו שאר העתודאים בצה"ל ונותן לי מרחב לחשוב וללמוד די רציני. יחד עם זאת יש מספר בעיות עם מקום העבודה החדש והן קשורות לכך שאחוז הילדים שאני רואה מדי יום גבוה מהמינון המותר לי, אין שום חיי חברה אל תוך הלילה כמו בזמן הלימודים שלי, למרות שמבחינת השעות שאני טוחן אותו דבר ודבר אחרון, כל הבנות שוב לא רלוונטיות- אמנם הפעם זה לא מכיוון שהן מכוערות כמו בטכניון אלא מפני שהן פשוט ילדות, אבל זה לא משנה את התוצאה בפועל.
טוב, אולי אני אתן איזה עדכון עומק זריז מחר, אני עייף מדי עכשיו.
ביי.
