איזה התבטאות אומללה של שר הביטחון מופז בכנס הרצליה, זו היתה. אחרי שבמשך כמה חודשים אנחנו עומדים גאים וחוטפים בשקט של אצילים וכבוד של עליונים את הגידופים וההשמצות של אחמדינג'אד שמגיעות, כמעט תמיד, עם הצעות נדל"ן באיזורים שונים של אירופה, אחרי כל כך הרבה נשאלת השאלה האם באמת היינו צריכים לרדת לרמה של שוכן העצים הזה ולפנות אליו ישירות?
לא משנה העובדה שלא הצענו לעמו לעבור מאיראן לאפגניסטן או שלא הכחשנו את כיבוש האיסלאם את איראן, משנה רק העובדה שכלל התייחסנו, בעזרת שר בכיר בממשלה, לנוכחות שלו במפה הפוליטית העולמית. לא היה צריך לפנות לעמו ולהציע להם להדיח אותו ולא היה צריך להפנות אותו לספרי ההיסטוריה לבדוק מה קרה לצוררים לפניו (למקרה שמופז לא הבין, ספרי ההיסטוריה שהוא מסתכל בהם אינם מכילים את אותה אינפורמציה ששלנו מכילים) וגם לא היה צריך לגנות את אסד בפומבי.
לא צריך להתייחס לראשי מדינות טרור, ההתייחסות היחידה שהם צריכים לקבל ממדינה כמו ישראל היא במישור צבאי, בתגובה לפעולה חבלנית זו או אחרת, כל שיח דו צדדי חסר אוזניים שלנו עם ראשי המדינות שלהם אין בו טעם.