כשהיא הועילה לענות סוף השיחה היה ברור מראש, הרי לא דיברנו במשך יותר מ24 שעות לפני כן והאווירה הלא טובה שעטפה את הקשר חדרה אף לשיחה עוד לפני שנאמרה המילה הראשונה. עשיתי את עצמי נאיבי ושאלתי אם אנחנו עושים משהו באותו ערב, הרי דיברנו ביום שני ולאחר תיאום לו"זים היא הסבירה לי שאנחנו ניפגש רק ביום שישי בערב - השיחה המדוברת נערכה ביום שישי אחר הצהריים.
היא אמרה שהיא רוצה לסיים את הקשר, לא הופתעתי במיוחד ואף נזכרתי שפחות מיממה קודם לכן ישבתי עם חבר טוב בפאב ואמרתי לו שהקשר עומד להיגמר תוך זמן קצר מאוד, כנראה עוד באותו בסוף השבוע. כמובן ששאלתי 'למה' - אי אפשר לסיים קשר בלי לדעת לפחות למה, למרות שלא היה לי אכפת יותר מדי אני מוכרח להודות.
היא הסבירה לי שהרבה דברים הפריעו לה אבל היא סיכמה, ואני אסכם עבורכם, את הכל בכך שהיא צריכה קשר יותר חם. איכשהו חוסר היכולת שלנו לראות אחד את השני, שנובעת בעיקר מחוסר הגמישות שהיא גילתה לאור העובדה שהיא גם משרתת בצבא וגם עובדת במסעדה, תורגמה לקרירות. יכול להיות...
פרטי השיחה לא כל כך מעניינים, היא גם היתה קצרה מדי. ברגע שהיא סיימה להצביע על נקודה אווילית אחת שהיא נתפסה אליה כאל מציינת את חוסר החמימות שלי כלפיה, אמרתי לה 'טוב, אז ביי'. היא נעלבה טיפה ואמרה לי שהיא לא רוצה לסיים את השיחה בכסאח, הרי אנחנו מכירים כבר זמן ממושך (הכוונה להיכרות כללית, הקשר עצמו היה בן שלושה שבועות בקושי). אמרתי לה שאין שום 'כסאח' פשוט לא בא לי לחפור לה ובין כה וכה זה לא מסוג השיחות שאחד מהצדדים מוכן להשתכנע. היא הסכימה והניחה לי לחזור על ה'ביי' שלי. רגע לפני שניתקנו היא הגניבה בזריזות 'רק עצה ידידותית: לבחורה הבא שתבוא - תשקיע יותר' ואז המשיכה 'שבת שלום - ביי'.
אם עד אותו רגע עוד חשבתי שלאחר תקופת צינון אני אחזור לדבר איתה כמו ידידים, ברגע שהטיפ ה"ידידותי" הזה נאמר... חבל על הזמן - אמנם לא רצתה 'כסאח' אבל היא קיבלה.
מעניין שהיא לא שאלה את עצמה למה לא השקעתי בקשר ורק אמרה לעצמה (ולי) ש'היה ניצוץ' וחבל שלא הדלקנו אותו וש'אנחנו אנשים מאוד שונים'.
