מישהו החליף את חוברת ההוראות וחילק לאולמרט את העותק המזוייף כך שהוא הבין שהמשחק הפוליטי שמתחיל מיד אחרי יום הבחירות לא מכיל רק את חוק-העל 'שקר לציבור, שקר לו תמיד, שקר כמה שיותר וכמה שיותר גרוע' אלא גם כולל הוראה להקים קואליציה עם כמה שיותר מנדטים וזה בכלל לא משנה עם הקואליציה הזו תהיה שברירית יותר וחסרת כוח פנימי להניע תהליכים, בטח ובטח כאשר התהליכים האלה הובטחו במהלך קמפיין הבחירות.
מה היה כל כך קשה לחבור למפלגת העבודה, למרץ ולגימלאים? מפלגת העבודה איננה מפלגה שמאלנית בבחירות האלה והיא תענה לכל הדרישות המדיניות שקדימה תפרוש לפניה ותאשר את הקו המדיני הקואליציוני. בעצם הצלע השמאלית בחבורה קדימה-גימלאים-מרץ-העבודה היא מרץ ואני חושב שמפלגה של 28 מנדטים בהחלט יכולה לבלוע 5 מנדטים ששורקים בשמאלנית. לבד מקדימה ממרץ כל שאר המפלגות שהיו אמורות לחבור לקואליציה אינן אלא חברתיות ובהחלט אפשר היה להטמיע אותן תוך כדי התכופפות לתנאים החברתיים שהן הציבו, שאם כל הכבוד אינם לגמרי מוגזמים ומשקפים את ההרגשה הכללית בעם. נכון שמפלגת קדימה לא תוכל לקבל את הקרדיט על חקיקת החוקים החברתיים המועילים האלה לשמה אבל זה המחיר שאתה צריך לשלם כאשר אתה מפלגה גדולה בישראל שעסוקה כל הזמן בלפרוש את המצע המדיני ולא את החברתי.
אולמרט ויתר מהר מדי על הגוש החרדי. למרות שהרבה דברים שלא יעלו על הדעת קורים תחת מעטה המפלגות החרדתיות, הכנסתה של יהדות התורה היתה מהלך חכם שהיה נותן ייצוג דתי בקואליציה והיה מתאפשר יחסית בקלות אם אולמרט היה מתאמץ מעט יותר ואולי הוא עוד יתאמץ.
