צריך להמציא מכשיר שמכוון את החורף להתקיים רק בסופ"שים- אז לא אכפת לי אפילו אם יפלו גיגיות מהשמיים (לא רק המים... אשכרה כל הגיגית, פלסטיק והכל...). אבל למה לעזאזל החורף צריך להשתלט גם על אמצע השבוע?!
ברגעים בהם הגשם מתחיל או ממשיך להמטיר אני מצטער על כך שאני עובד מול כל כך הרבה אנשים ולאנשים האלה יש כל כך הרבה משרדים והמשרדים האלה חייבים להיות פזורים בפיזור מקסימלי, כך שאין מצב שאני לא נרטב במהלך יום גשום אלא אם כן אני לא עובד בכלל ונשאר כל היום במשרד שלי על המחשב.
אבל אולי הפחד הגדול ביותר, על גבול הפוביה, שיש לי מחורף באמצע השבוע הוא להיכנס לבניין או חדר ולדפוק גלבה. רוב החורף אפשר למצוא אותי הולך כמו טמבל, מהנדס כל כיפוף של רגל ומנחית בתנועת קבעון את כף הרגל לרצפה לפני שאני יוזם את התנועה המשלימה עם הרגל השניה. הפחד מללכת נורמלי, שלא לדבר על מהר, ולהחליק הוא פחד משתק. גם לפחד המשתק הזה, אגב, יש דרגות והעליונה היא,כמובן, להחליק בחדר האוכל אחרי שכבר העמסת אוכל על המגש.
אני סופר את הימים לסוף החורף ומקווה שהוא יעבור בשלום.
