מי שראה את הסרט "Blow"- יצירת המופת הגאונית בכיכובו של ג'וני דפ (האחד והיחיד) הקונספט של הסרט "שר המלחמה" )Lord of War) לא יהיה זר לו- קבוצה של סצנות הפרושות על יריעת זמן רחבה אשרות באות לתאר את החיים, והשתלשלות המאורעות, של הדמות המרכזית. ב "Blow" זה היה סוחר סמים וב"שר המלחמה" זהו סוחר נשק.
אמנם הסרט זז קצת כמו אבן יצוקה במספר קטעים קטן אולם הסרט, בגדול, מבריק, שנון ואף צופן בחובו מסר שלא נזרק לך בפנים או נדחף לך עם כפית לתוך הפה ומשאיר אותך לבחור צד, האם אתה מסכים עם דרך אחת או עם השניה.
לטעמי הסרט מבויים נפלא ומציג תמונה הגיונית (ואני מעריך נאמנה) של עולם הסחר בנשק, באמצעות אנקדוטות קטנות כמו טיפים לסוחר הנשק המתחיל וכלה במבט מאיים במקצת אל תוך עינייה של העריצות הלא הגיונית. הסרט מציג משוואת כוחות מעניינת בין סוחר נשק אחד למתחריו, למדינות זרות עויינות, למדינות זרות ידידותיות, לגופי אכיפה ולחוק ואף למדינה שלך. התסריט מפקפק בדרך אלגנטית, באמצעות הדמות, בערכים הבסיסיים ביותר של מוסריות ותולש לגמרי את מסך ההיתממות שמכסה הרבה מן התוצרת ההוליוודית.
למרות שהטריילר נערך בצורה שפונה יותר אל הקהל הצעיר, אולי אף חסר האונה, באמצעות גיבוב של פיצוצים, כוסיות ומשפטים מפוצצים, אני חייב לומר שהסרט אם נלקח ברצינות הינו כבד מעט. את הכבדות, בכל זאת, הסירו מעט על ידי שנינויות והרבה קטעים "אמריקאים" ולכן לאלו שמצפים לראות סרט דוקיומנטרי תתחוור תמונה שונה (אותם הייתי מפנה ל"Traffic" ולא לBlow").
יכול להיות שתשמעו ביקורות יותר טובות ואולי פחות טובות על הסרט אבל: I like mine better (והמבין יבין).
