כאשר סיפרתי לחייל הדתי אצלינו, שהיה חולה בזמן הטיול לאילת, חוויות מהטיול הזכרתי שעשינו "בננה" (בננה, למי שלא יודע, זו חתיכת סירה גומי מתנפחת אשר בנויה בצורה כזו שמאפשרת לשישה אנשים בערך או שמונה, לשבת בשני תורים ואז ליפול למים ברגע שספינת המנוע מושכת את הבננה במהירות אדירה ולוקחת פניות חדות...). החייל החליט שיש שתי פיסות אינפורמציה מאוד חשובות לגבי החברים שלו שמוטב שאני אשמע. אלו הן הפיסות:
- כאשר אחד החברים שלו היה פעם באילת ועשה בננה הבחור בסירת המנוע גרר את הבננה שלהם מאוד חזק. החבר שלו נפל למים אך סרב לאבד את האחיזה בחבל שעל הבננה. מכיוון שגופו היה רובו במים, כמו גם האשכים שלו, הוא חווה זרמי מים מאוד חזקים שפגעו בגופו עד שנתלשו לו האשכים.
אני לא מסוגל לחשוב על הרבה דברים כואבים יותר מאשר תלישת אשכים על ידי זרמי מים חזקים. למרות שזה מגעיל, מצחיקה אותי המחשבה שאולי נשלחו צוללנים לחפש את האשכים שלו בקרקעית מפרץ אילת.
- זה היה בישיבה שהוא למד. איזה חבר שלו עצבן איזה ערס אחד שהחל לרדוף אחריו. החבר שלו היה בגופיה ותחתונים והחליט לנוס לפני שהערס יפוצץ אותו במכות. במהלך המנוסה הוא הגיע למבוי סתום- קיר עם גדל תיל מעליו. הבחור טיפס במהירות על גדר התיל ומצא את עצמו בצד השני ללא אשך אחד. זה שרדף אחריו סיפר שהוא ראה משהו מוזר נופל ממנו והוא לא הבין מה זה.
לפחות הוא לא קיבל מכות רצח...
