משהו לא בסדר בחשבון של עמיר פרץ, משהו מאוד בסיסי אולם לא מפתיע- אני מעולם לא החזקתי ממנו עילוי מתמטי. מה שעמיר פרץ נכשל להבין זה שהרבה לפני שהוא רץ לעלות את שכר המינימום של העובדים במשק הוא צריך לדאוג לאקוטי יותר וזה שיהיה ליותר מהם עבודה בכלל. כי אם למר א', בעל מכולת, יש עובדת שמסדרת את המוצרים על המדפים והוא צריך לעלות לה את השכר בכמה מאות שקלים אז לא נשאר לו יותר כסף להעסיק עוד עובד תחתיו. כי אם עמיר פרץ מעוניין שהמשכורת הגבוהה ביותר בעסק תהיה עד פי עשר מהמשכורת הנמוכה ביותר אז לבעל העסק (בדרך כלל המשכורת הגבוהה ביותר) תהיה בעיה להעסיק עובד חדש מפני שעובד חדש מתחיל עם המשכורת הבסיסית, וזה אומר שבעל העסק חוזר להרוויח "רק" פי 10 מסכום המשכורת הזו בניגוד למשל למשכורת שהיא פי עשר מעובד שעבד אצלו כמה זמן וכבר קיבל בונוס והעלאה.
לעמיר פרץ יש הרבה רעיונות, רובם ככולם חסרים מקורות מימון. אם עמיר פרץ היה אומר לי שהוא יקח את הכסף של החרדים על מנת לממן את הרפורמות שלו אז עוד הייתי נוטה להאמין שיש בכוחו להוציא אל הפועל את רעיונותיו, אבל לי יש הרגשה ש"מקורות" המימון של עמיר פרץ עם מיסים על עשירים ופעם אחרונה שבדקתי יוצרים מקומות עבודה חדשים בכך שעוזרים לבעלי העסקים ולעשירים להתפתח ולהשקיע בישראל (וכתוצאה מכך השכבות התחתונות נהנות) ולא מתחילים מלמטה.
אולי מוטב שמישהו יספר לפרץ את משל החכה והדג. להזרים כסף באופן מלאכותי אל תוך השכבות התחתונות של המשק זה אקט כלכלי חודרני מאוד, מלאכותי מאוד וכזה שמפר שיווי משקל ואינו מאפשר להגיע לשיווי משקל חדש (אליו שואף עמיר פרץ). המדיניות הכלכלית של נתניהו לעומת זאת משקה את השורשים של המשק (בעלי ההון והעסקים) והם כבר מפתחים את העץ כולו.
נורא קל לצעוק "העובדים" או "נערות העשירים יפחדו ללכת לבד בלילה", קשה יותר להנהיג מפלגה.
