'נו, איפה כל הכוסיות' חשבתי לעצמי כאשר עליתי סוף כל סוף על אזרחי והסתובבי כולי מרוצה מעצמי ברחבי היחידה 'לאן כל החמודות שאתה נאלץ לעבור אצלן בטופס הטיולים נעלמו, למה הן לא פה מתרגשות ביחד איתי מזה שאני לא נראה כמו ילד בן 18 ביומו הראשון בצבא יותר?!'
כאשר נשאלתי על ידי שלושת המחויילים החדשים האחרים ליחידה מה קורה איתי (למה כבר עליתי על אזרחי) פשוט אמרתי שקיבלתי אישור מגבוה- הפקידה דנה שהיתה אחראית לקבוע לי פגישה עם הביג-בוס שלי ולתאם לי עוד טופס טיולים, למטרות ממוקדות יותר.
את רוב היום העברתי בשק"ם, כרגיל. ישבתי לי מהבוקר על הספסל ושתיתי מים. סוג המים החדשים שאימא שלי קנתה מעוצבים בעיצוב שנותן להן חזות של וודקה-אבסולוט אז למרות שהופתעתי לשמוע צעקה מאחורי "אחי, מה אתה שותה וודקה על הבוקר?" הבנתי מאיפה הבלבול נובע די מהר. המבולבל היה העובד בקפיטריה, דרך אגב.
אחרי שיחה די חלקה עם הביג-בוס הוא הפנה אותי לשיחה נוספת עם מישהי שצריכה לתת לי תשובה הרת גורל- אני מקווה שהתשובה הזו תבוא מהר, עד אז אני אמשיך להתייצב בשק"ם כל בוקר.
עוד יום פורה של מר עתודאי.
