אני רוצה לספר לכם על היום שלי כי ניתן ללמוד ממנו הרבה כיצד לנצל את מוחו של מהנדס צעיר ואנרגטי בצורה הטובה ביותר.
אני קם בשש על מנת לתפוס את הרכבת של שבע והתחנה של זו נמצאית רק חמש דקות נסיעה ממני. אני מבזבז את רוב זמני בלהכין את התיק האזרחי שלי ליחידה ולעלות על מדים, לוקח הרבה זמן להתארגן על א', בודאות יותר זמן מאשר ללבוש עליך משהו אזרחי.
אני מגיע ליחידה בערך ברבע לשמונה, אחרי כ25 דקות של נסיעה ברכבת ועוד 20 דקות של הליכה (אני לא עולה על אוטובוסים). רק קצת לפני שבלוטות הזיעה שלי נפתחות אני מגיע לשירותים היכן שאני אמור בעתיד לעבוד. לוקח כרבע שעה להתארגן חזרה על אזרחי על מנת שאפשר יהיה לנוע בנינוחות בהמשכו של היום.
לאחר שעליתי על אזרחי אני צריך להתחיל להעסיק את עצמי, אז היום לקחתי ספר שהבאתי איתי והלכתי לקרוא. אמנם היתה לי שיחה של 20 דקות עם מישהי לגבי עתיד אפשרי תחתיה אבל חוץ מזה הדבר היחיד שעשיתי היה לקרוא את הספר. לקראת שתים-עשרה החזרתי את הספר לתיק והלכתי לאכול צהריים עם אחד המחויילים הטריים.
חצי שעה לאחר מכן כבר הייתי בחדרה של הפקידה, נובר בנבכי המערכת ושואל שאלות וידוא כמו 'אני צריך להיות פה לפחות 5 שעות נכון?'
כאשר עברו 5 שעות משעת הכניסה המדוייקת שלי אני הייתי בדרכי החוצה. היה יום פורה מאוד.
