אפשר רק לכעוס על סרטי מד"ב או מד"ב רך (או רך מאוד) שלוקחים רעיון טוב והורסים אותו עם פיתוח רעיון כל כך גרוע. הסרט "ילדים של מחר" הוא אחד הסרטים הכי פחות פואנטיביים שראיתי בחיים שלי. לא מדובר בלקחת רעיון טוב, לפתח אותו בסדר ואז להרוס אותו להשאיר אותך עם פה פעור ושרירים רוטטים מעצבים. "ילדים של מחר" לוקח רעיון טוב ופשוט זורק אותו לפח, מותיר אותך עם תסריט גרוע שלא מוביל לשום מקום. איפשהו התסריטאי שכח למד"ב, רך ככל שיהיה, אמורה להיות איזו פואנטה, איזו אמירה, איזו התרסה... משהו! אי אפשר פשוט לקחת רעיון כמו עולם שנתקף על ידי מגיפה אשר שוללת מהנקבות את היכולות להיות מופרות ואז לגולל עלילה משעממת על ארגון מחתרתי שנלחם בשלטון הצורר בבריטניה.
לסרט אין פואנטה ולמעט מהמשחק המצויין של שחקניו אין סיבות להתרשם ממנו. הקהל של שנות ה2000 הוא מתוחכם הרבה יותר ואי אפשר להאכיל אותו רק ברקע ואווירה, חייבים לתת לו עלילה טובה!
הסרט "ילדים של מחר" בהחלט ניתן לצפייה בזמן שינה עמוקה, אם אתם מתעקשים אז גם בפאזת REM.
