אוקי, שני עדכונים:
ראשית כל, עבור קבוצת החיתוך של אנשים שמכירים אותי וניסו לדבר איתי מיום רביעי ועד יום ראשון ואנשים שקוראים את הבלוג, אני חייב הסבר: ניסיתי, בהצלחה מסחררת, לזכור קלסר שלם של קורס במכניקת רצף תוך ארבעה ימים. מה זאת אומרת לזכור?- אשכרה לדקלם את כל הפסיקים, העברות האגפים, שינוי שמות המשתנים וכו' וכו'... למה?- כי אלו היו דרישות המרצה מאיתנו, לזכור את הקלסר בע"פ כי במבחן יהיו שתי שאלות של פיתוח דברים שפיתחנו בכיתה ועוד שתי תרגילים שפתרנו בכיתה.
אני שמח מאוד שהצלחתי לזכור חומר של סמסטר שלם והמבחן הלך בסדר גמור, נראה לי.
לכל המתחכמים שקוראים ואומרים לעצמם "אם הוא היה מבין הוא לא היה צריך לזכור בע"פ" אני חייב לומר מראש הם מדברים שטויות, לא היה פה הרבה מקום להבנה של הדברים (ברור, אגב, שהבנתי מה הוא עושה), היה צריך לזכור איפה הוא התחיל כל נושא, איפה הוא סיים אותו ודרך מה הוא עבר בדרך.
דבר שני, בנוגע לחפפנות- תכונת הדגל של אנשים במדינה הזו. בניגוד מוחלט להרשמה לתואר שני של חבר שלי באוניברסיטת תל-אביב, אשר חיכה לתשובה במשך כחודש (כמדומני) אני קיבלתי היום טלפון ממזכירת הפקולטה לפיסיקה שתהתה מה אלו אותם טפסים שמחכים אצלה על השולחן. היא לגמרי שכחה שהיא אמרה לי שהיא לא מעבירה אותם הלאה וזאת לאחר שאמרתי לה שאמורים להיכנס כמה מקצועות נוספים שארצה, מאוחר יותר, להעביר לתואר שני. התגובה שלה היתה לחכות עם הכל עד שיכנסו כל הציונים ואז להעביר הכל בצורה מסודרת.
לא משנה... היא הרימה אליי טלפון היום בבוקר, שאלה אותי בחצי גסות למתי בדיוק התכוונתי להירשם (סמסטר הזה הוא הבא אחריו) וגערה בי שהסמסטר מתחיל אוטוטו אז למה זה מחכה. ניסתי להסביר לה שזה מחכה משום שהיא גרמה לזה לחכות ואז היא אמרה: "טוב... אז אני מקבלת אותך לסמסטר הזה".
זהו, ככה נרשמים לתואר שני- די מגניב.
