כאשר ריצ'ארד פיינמן טבע את המונח ננוטכנולוגיה (חפשו "There's plenty of room in the bottom") הוא חשב, כמו איינשטיין, על כיוונים פויזיטיבים וכנראה שעד לתקופה האחרונה רוב העולם חשב באותם כיוונים: רפואה, הנדסה מולקולרית וננו אלקטרוניקה. לרוסים, לעומת זאת, היתה תוכנית אחרת לננוטכנולוגיה ונכון ל12.9 לתוכנית הזו גם יש ניסוי שדה אחד מוצלח והתוכנית הוגדרה הצלחה. סבטלנה, קבלי את 'אב כל הפצצות'.
'אב כל הפצצות' - הפצצה המתחרה ל 'אם כל הפצצות' של האמריקאים - היא פצצה בעלת יכולת הרס זהה ואפילו גבוהה יותר של פצצה גרעינית אבל (ופה החלק היפה) היא לא מבוססת ביקוע ולכן תוצאת הלוואי המבאסת, נשורת גרעינית, נחסכת הן מהכובש הן מהנכבש. במילים אחרות, הרוסים יצרו יכולת להשמיד עיר שלמה ולא להתבאס מכך שהם לא יכולים להיכנס אליה.
אז מה פתאום נזכרתי ברוסים? - אם עקבתם אחרי פוטין בתקופה האחרונה (בערך 3 שנים אחרונות) הייתם שמים לב לקרבה המעצבנת שלו אל החוג הערבי בעולם ובאופן כללי לכל מיני משטרים אנטי-מערביים. בשילוב מנצח עם הטיסות ארוכות הטווח החריגות שלו אל עבר גבולות נורבגיה ואנגליה ומכירות הנשק לסוריה נראה שפוטין נסה לבסס, שוב, את כוחה של רוסיה בתור מעצמת - על ומכיוון שאף בר דעת לא יצטרף לקואליצייה האדומה של פוטין הוא פונה אל חסרי הדעת - העולם הערבי.
בהתסכלות מפוקחת על העברת הידע הגרעיני מצפון קוריאה לסוריה, החיבור הקרוב בין סוריה לאיראן בעיקר בגלל הבידוד העולמי שהוטל על שתי המדינות, ערוץ הנשק שזורם אל איראן מרוסיה שחייבת למכור ציוד שיושב לה במחסנים כבר הרבה זמן כמו גם רצון למכור טכנולוגיות חדשות יותר, ולבסוף העובדה שפוטין מינה ראש ממשלה חדש שהגדיר את שחזור יכולת התעשייה הצבאית של רוסיה בתור מטרה עיקרית (לא חינוך חס וחלילה) הייתי אומר שהגזרה האנטי-מערבית מתחממת במהירות. אם מישהו חושב שרוסיה תטביע את העולם במלחמת קרה שוב אז הייתי רוצה לחלוק עליו - בניגוד לרוסיה, חברותיה לקואליציה הפעם הן לא מדינות נכשלות אלא מדינות עוצמה כמו צפון קוריאה ואיראן והן מסוגלות להכתיב סדר יום לקואליציה השטנית הזאת - סדר יום מפוקפק שלא יעלה את רוסיה לדרגת מעצמת על ויאפשר לה להיכנס למלחמה קרה עם ארה"ב שוב, אלא סדר יום חמים הרבה יותר. אם לרוסיה יש רצון אגואיסטי לתפוס מקום חשוב יותר בעולם, לאיראן יש מטרות מפוקסות יותר - מלחמה עם המערב.
