אני ב"חופש". מכיוון שהרבה מימי החג הם חופשה שלא על חשבון המשרת, אז 10 ימי הרגילה שלי, טפחו למימדים של כמעט שלושה שבועות. הסיבה ל"" על החופש היא כמובן שיש מבחן בסוף השלושה שבועות האלה (עכשיו נשארו מהם רק חמישה ימים). ככה זה, החופשים שלי מנוצלים לדברים מעייפים אחרים ולא חס וחלילה על מנת לנוח.
היציאה משגרת העבודה המפרכת והחזרה הממושכת-משהו לאווירת לימודים החזירה בי את כל הגעגועים לתקופה הסטודנטילאית, שגם היא by far התקופה הכי עמוסה שבן אדם יכול לשהות בה למשך זמן, היא גם התקופה הכי יפה לדעתי. כאשר התנחלתי בחדרו של אחד מהחברים ללימודים (כמו כל המחזור שלי ומחזור מתחתיי, גם הוא כבר עובד על תיזה ולכן יש לו חדר...) לא יכולתי לחשוב על משהו שאני רוצה פחות מאשר לחזור לעבודה - איזה כיף שהצרות שלך זה להבין מה לעזאזל המרצה התכוון בהרצאה 20, או שהאינטגרל לא יוצא לך כמו שהוא יצא לך כאשר פתר אותו בשיעורי הבית. הצרות של אנשי האקדמיה, למרות שבמהלך הלימודים היו נראות הצרות, נראות עכשיו מגוכחות ומשעשעות. הסיבה כמובן ברורה לי, לא צריך ללמוד פסיכולוגיה (באופן כללי ובפרט לנקודה הזו) בשביל להבין שכאשר כל עולמך הוא האקדמיה (קרי כאשר את סטודנט אשר נלחם לקבל תעודה עם ציונים טובים) אז דברים אקדמאיים כמו לימוד למבחן הם בגדר משבר. היום כאשר מרבית עולמי נמצא בצה"ל אז לימוד למבחן מקבל מימד יותר רגוע (וזה לא אומר שאני לא לומד הרבה אלא שהתפיסה בזמן הלימוד היא שונה).
מכל מקום, ניסיתי לחשוב איך אפשר להסביר למוחות האלה שמסביבי שהטעות הכי גדולה של הרבה מהם תהיה לעזוב את האקדמיה. הרי האקדמיה והצרות שלה הן, בסופו של דבר, צרות של עשירים. let's face it, סטודנט לתואר שני/שלישי מגיע ברגוע לעבודה באיזה 9:00, הולך לשתות קפה, מקשקש עם חברים, לומד לאיזה קורס או שניים ומתרגל איזה קורס. סטודנטים לא בדיוק יושבים ועובדים מ8:00 עד 17:30 (או 21:00...) על התיזה שלהם, לפחות לא רובם.
אין ספק שהאקדמיה לא תתאים לכולם וברור שמי שלמד מקצוע הנדסי השאיפה שלו להישאר באקדמיה ולעסוק במחקר נמוכה יותר מאלו שלמדו מקצוע מדעי, אבל בכל זאת... האקדמיה הרבה יותר כיף, גם אם הכסף לא משהו.
על מנת לעטוף מכל הכיוונים את אווירת הרטרו הזו, גם ניפגשתי עם זוג חברים מהלימודים ויצאנו לשתות בירה בפאב הקבוע שלנו על יד הטכניון (ברברוסה)- ביום רגיל הייתי מתבאס שאני צריך ללכת לישון מוקדם כי אני צריך לקום לעבודה, אבל מכיוון שעודי סטודנט יכולתי לאפשר לעצמי לזרוק זין - ככה זה שאתה סטודנט, החיים יפים והאילוצים עליך מגיעים רק ממך.
זהו, אני חוזר ללמוד עכשיו... בערב אני אמשיך לקשקש פה כי בסריקה ראשונית של עיתון החג יש כמה דברים שממש עלו לי על העצבים.
