"אם אין לחם שיאכלו עוגות" זיכה את מארי אנטואנט, אשתו של מלך צרפת, בפרס אחד המשפטים הצינים ביותר בהיסטוריה ובכריתת ראש בחסות המון זועם צרפתי. אך במה תזכה ההיסטוריונית הדגולה חברת הכנסת אברהם על שאמרה "אם אין סוכר שיאכלו ריבה" בתגובה צינית, חסרת התחשבות, קרירה ומנותקת לעניין עליית מחירי הסוכר בעזה כתוצאה ממדיניות ישראל?- כנראה שכלום, אפילו לא נזיפה על חוסר התחשבות ברמה אלמנטרית למצוקה הומניטרית בקרב העזתיים וגם לא נבוט בראש על ציטוט אחד המשפטים מעוררי השנאה הגדולים ביותר בהיסטוריה.
מי נותן לה להסתובב חופשי?