ביקורת על הסרט "ונדטה"

עשרות חננות צבאו על בית הקולנוע הוד בדיזינגוף על מנת לראות את אליענה בקייר מצלמת איזו שטות טלוויזיות ולקבל שיעור מגדול המורים הרי הוא עוזר ההפקה של פיסת הזבל הקולנועית ההיא שצעק עלינו "אחרי זה אתם מפלאים למה הילדים שלכם לא שומרים על שקט! אתם לא יכולים להיות בשקט..."

ניכנסנו בסופו של דבר לקולנוע הקטן והמסכן הזה רק על מנת להתחרות על המקומות של השורה הראשונה או השניה- תענוג לראות סרט כזה כאשר התמונה כל כך קרובה אליך שהעיניים שלך דומעות רק מלנסות לעקוב אחרי התמונה שזזה מהר מדי.

לסרט אין עלילה מתוחכמת וגם לא עריכה טובה, אותה טרנסופרמציית קומיקס-סרט לקויה שSin City היתה גולת הכותרת שלה קיימת גם פה רק בעוד שבSin City לא היתה כוונה לבנות תסריט שמבוסס על הקומיקס אלא פשוט לצלם את הקומיקס, בסרט הזה דווקא היתה כוונה לעשות כן והיא לא יצאה טוב לפועל. הסרט בפירוש לא זורם כמו סרט שנכנתב לו תסריט שהיווה את היסוד, אפשר להרגיש שהיסוד של הסרט הוא לא בתסריט קולנועי אלא במדיה אחרת.

בהינתן עריכה די מעצבנת ותסריט לא מקורי בכלל נותרו רק שלושה דברים שהחזיקו את הסרט: הראשון הוא נטלי פורטמן, שנכון שזה נורא מגניב לרדת עליה כי אתה חנון והיא מהממת, אבל מה לעשות- הבחורה משחקת יוצא מן הכלל. הדבר השני הוא הצילומים של יוצרי מטריקס שאמנם לא דיגדגו את הרמה של מטריקס אבל בהחלט שוים צפיה. הדבר האחרון שהחזיק את הסרט הזה הוא בדיוק אותו להט, ציפיה וחחניזציה שהחזיקו את " שר הטבעות"- התלהבות יתר שלא תימצא מנוח אלא אם תגיע לפורקן רגשי במהלך צפיה הסרט שאמור, והוא יעשה כן ויהי מה, לספק חוויה ויזואלית חיה של מה שלמדת לאהוב מהנייר המודפס.

אמנם הרעיון מאחורי הקומיקס לא מקורי כלל (אפילו לא קצת) והמעבר מקומיקס לסרט היה בין הגרועים שניתן היה לחזות, הטקסט היה קצת חורק פה ושם והיו כמה צילומים שהעלו שאלות לגבי מחלת הפרקים של הצלם, רמת המגניבות (או "מיגנב") של הסרט נותרה גבוהה לכל אורכו- אין ספק שקטעי המגניבות המרכזיים סיפקו הנאה אדירה וזה בכלל לא משנה שהקטעים האלה צעקו "וואי זה מה זה בא מתוך קומיקס, אף אחד לא מדבר ככה ואין סיכוי שמישהו יעשה כאלה דברים ושום דבר לא הגיוני פה בכלל!!!"

אם לא הייתי שומע ילד בן 12 אומר, ביציאה מן הסרט שהסרט היה "דפוק" אז הייתי אומר שהסרט בטוח טוב לילדים, אולם העניין הותיר בי ספק.

הסרט הוא סרט מגניב, לא יותר מזה. הוא לא עמוק, הוא לא מרתק בצורה יוצאת-דופן והוא לא גורם לך לצאת מגדרך לאור אחד מהאפיקים הקולנועים האפשריים, הוא סרט מגניב שרצוי מאוד לראות בקולנוע (בגלל סצנות הקרב...) אולם בהחלט, בהחלט, בהחלט לא שווה להידחף דרך עדר מגה-חננות בשביל זה.

מוזרים, פוגו!