הדבר הראשון הוא, וזה הדבר האישי הראשון שאני רושם בבלוג, שהתחלתי שלשום לכתוב את הספר שרעיונות לגביו רצים לי בראש כבר הרבה מאוד זמן. איכשהו זה מתקדם אבל אני מרגיש כאילו סגנון הכתיבה שלי דורש מעבר פאזה על מנת שהספר יעביר סיפור ולא ביקורת או משהו קליל כמו בלוג.
צריך לעבוד על זה.
הפעם האחרונה שלקחתי פרוייקט גדול כל כך היה התסריט שרשמתי אולם אני מאמין שהתרגום לאנגלית שלו הוא מה שדפק בסוף את הסיכוי שלו לזכות באיזשהו תחרות נושאת פרסים. חבל, דווקא היה תסריט טוב.
העדכון השני שהיום קיבלתי אישור מאחראי הפרוייקטים בפקולטה שלי לעשות את הפרוייקט גמר אצל הפרופסור אצלו אני עושה פרוייקט כקורס בחירה. הסיבה שזה עדכון כל כך חשוב היא מכיוון שקודם כל זה פותר לי סופית את בעיית הפרוייקט גמר שלי (לא ממש ידעתי אצל מי לעשות אותו וכולם כבר התחילו) וסיבה שניה קשורה לעובדה שהעבודה תחתיו ומול הדוקטרונט והמאסטרנטית שלו היא ממש כיפית, מאתגרת ומלמדת.
אה כן, וגם יש סיכוי שבסוף אני גם אוציא מאמר- זה אחלה.
בנוגע לשכירת הדירה, לצערי או לשמחתי עדיין לא הגיע אף אחד לכדי מצב שהוא מעוניין לשכור את החדר בדירה שלנו סמסטר הבא מה שמשאיר את השותפה שלי (או יותר נכון) במצב לא נוח אליו היא הכניסה את עצמה בעל כורחה ובו היא משלמת בחודש 600$. כמובן שאם אף אחד לא יבוא לראות את הדירה או לחילופין יבוא אבל לא יקח, אז לפחות לחצי שנה הקרובה אני אשאר פה ואז היא תשלם 400$ אבל זה עדיין פי 2 ממה שהיא משלמת עכשיו לאור העובדה שיש עוד שותף (הוא עוזב למעונות לחצי השנה האחרונה).
שלחתי לה אי-מייל (היא בארה"ב עכשיו, עם אימא שלה) שתגיד לחברה של אח שלה (שמטפלת בעניין פרסום הדירה, פה בארץ) שתפרסם שוב את המודעה כי היא בטח נדחקה למטה ולכן השיחות הפסיקו להיכנס.
אני רק מקווה שבסוף לא יבואו שני אנשים שירצו את הדירה לשנה כי אז זה אומר שאני בחוץ (עדיף לה להשכיר לשנה ולא לחצי שנה).
איזה עוד עדכון?- אה כן, אנחנו סוף כל סוף רואים את האור שבקצה מנהרת הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. באמת הגיע הזמן. שמונה חודשים של עבודה מתחילים להיסגר ועם ירצה השם אני לא אצטרך לעבוד יותר עם השותף שלי על שום דבר החל מעוד שבועיים.
טוב, יש לי שני פוסטים של ביקורות שאני רוצה לרשום אז אני אסיים פה.
