לא הצלחתי להערים על אף אחד שיבוא איתי לראות את טרומן קפוטה אז החלטתי פשוט להוריד את הסרט באי-מיול. לקח לי יותר מיום וחצי ובבוקר של שלשום כאשר התעוררתי אנחת רווחה יצאה מפי כאשר ראיתי שסוף סוף הג'יגה וחצי האלו מצאו את דרכם, בשלמותם, למחשב שלי.
התחלתי להריץ את הקובץ ומשום מה הכתובת על המסך השחור קראה SoldierBoy. לא היה לי מושג מי זה הילד הזה ולמה ונגד מי הוא נלחם אבל חשבתי שאולי זה משהו שבעלי הקובץ שמו לפני, איזה משהו מצחיק אולי.
מצחיק זה לא היה, לפניי נתגלתה תמונה של חייל עם בגדים די מגוהצים ולא מלוכלכים שנע בזחילה על הקרקע ויורה. אני חייב לציין שהוא היה נראה די מרוצה יחסית לאחד שנמצא בקרב יריות, הרמזים החמורים למצב רוחו המרומם שהגיעו מהשדה המעט שכונתי ולא ביצתי-קרבי, השיער החפוף לא מזמן של החייל והרובה שנראה כמו רפליקה שיצאה עכשיו מן האריזה, לא אותתו חזק מספיק.
החלטתי להריץ את הסרט מעט קדימה כדי לראות מתי טרומן קפוטה מתחיל- אני אדם עסוק ואין לי זמן לראות נגד מי החייל האמיץ שלנו נלחם והאם הרובה שלו יורה אוויר, תפוח אדמה או את הכדורים הקרמיים האחושרמוטה כואבים האלה...
עוורון קל והתחלה של סרטן רשתית, זה מה שקיבלתי למראה התמונות- החייל הצעיר התרגש מעט מכל היריות והמלחמה והחליט לפרוק קצת את המתח עם חבריו הלוחמים. הוא החליט שהנשק שלהם לא מצוחצח מספיק וקיבל על עצמו את תפקיד הנשק- הוא הנשק היחידי בצבא שמתרגש כל כך מהעבודה שלנו כנראה.
החברים שלו לקרב לא נתנו לשריקות הכדורים להפריע להם והם ביצעו נוהל חדירה. אחד בשני. אחד האנשים שם נראה לוקח פיקוד על כל מה שקורה...
זה היה נורא!
