תופעת מכבי היא מוזרה, הרי קבוצה שיכולה להתגאות בכך שהיא מחזיקה שחקן דובר עברית שבולבולו-נימול בטופ הליגה האירופאית, לכאורה, לא היתה צריכה לקבל כל כך הרבה תמיכה ממדינת ישראל כאילו היתה הנבחרת הלאומית. אז למה בעצם מכבי נהפכה להיות הקבוצה של המדינה? למה אלפי ישראלים הולכים לעודד את מכבי בחו"ל ולמה כולנו מתמלאים גאוות מולדת בכל פעם שמכבי מגיעה לפיינל פור? אולי זה קשור לפיני גרשון שמשאיר את מכבי מחוברת עם הכותל, הרבנים, אלוהים, התורה וכל היוצא בזה, אולי סתם בגלל שהוא הכי ישראלי שיש והוא האיש שמוביל את מכבי מניצחון לניצחון. אולי זה קשור לעובדה שאין שום קבוצה ישראלית אחרת בליגה האירופאית וגם אין לנו קבוצת כדור-רגל במעמד של מכבי בליגה האירופאית. אבל, אולי זה קשור לזה שנקראים מכבי תל-אביב והיא הדבר הכי פרו-ישראלי שיש, והיא נושאת את השם שלנו גם אם רוב שחקניה לא יודעים לבטא אותו, והיא מגדירה את העיר הגדולה ביותר שלנו גם אם רוב השחקנים רגילים לראות בערים בגודל כזה שכונת-לווין של עיר רצינית יותר.
בקיצור, למרות שבכל שנה בן עם אחר מוביל את מכבי לניצחון, ובין לבין הניצחונות האלה כולנו מתנשאים על השחורים, בעלי צבע המוקה והליטאים האנטישמיים, למספר ימים בשנה כולנו מודים לאל שהוא ברא אותם וסולחים לו שכאשר הוא יצר את היהודים אז הוא נתן לנו ספר בדיני חוזים ביד ולא כדור כדור-סל.