אינני יכול להגיד לאדם כן לאכול פרה ולא לאכול ארנב משום שאיני יכול לקבוע עבור אדם כלשהו מהי בעצם חיית מחמד ומהי לא חיית מחמד, אי לכך ובהתאם לזאת הכתבה "שתיקת הארנבים" שפורסמה בעיתון הבוקר של "ידיעות אחרונות" לא הרתיחה אותי מזעם משום שנודע לי שאנשים משלמים עבור טעמו של בשר ארנבים, אפילו לא מפני שאחת הרשתות האהובות עליי (טיב טעם) משווקת בשר זה (וזוהי אם כן הפעם האחרונה שרגלי דורכת אצליהם), אלא משום שלא מקובלת עליי הריגה של חיה שנעשתה כהתעללות. ארנבים סגורים בתוך תאים מול חבריהם שחוטים בתוך חדר סגור?!- מישהו, לטעמי, צריך לשלם עבור חוסר האמפתיה הזו מול חיות חסרות האונים!
כנראה שיעבור עוד הרבה זמן עד שאנשים יבינו שאחת הדרכים הבדוקות לזיהוי הפרעה נפשית היא היכולת של בן אדם להתנתק מסבלה של חיה או של בן אדם אחר, להיות חסר אכפתי לחלוטין מייאוש של יציר בריאה או לנקוט התעלמות מוחלטת למראה חוסר אונים והתעללות בבעל חיים זה או אחר. האם אנשים שאינם בעלי יכולת אמפתיה בסיסית הם אנשים שהייתי רוצה לחבור עימם- חס ושלום! כל דוקרי הכלבים, מצמיאי הפרות, מפטמי האווזים ולוכדי הברווזים, שוחטי הארנבים והמתעללים בחזירים- מקומם, בחברה העתידית, יהיה קרוב הרבה יותר לשוליה וטוב שכך.
