אם קלייב אוון שם לעצמו למטרה להיות השחקן הכי מגוכך בהוליווד אז לאחר "הילדים של מחר" ו"לירות בשביל להרוג" הוא בהחלט בדרך הנכונה ופותח פער עצום על כל שאר המתחרים. הסרט "לירות כדי להרוג" הוא אחת היצירות הקולנועיות שאם היו מגיעות לפריים טיים אפילו בערוץ הראשון הם היו מביישות.
הסרט, נטול העלילה ל-ג-מ-ר-י, מביא את סיפורו של... רגע, פאק, איזה 'סיפורו', מה 'סיפורו' - הסרט הוא סצנת קרב אחת גדולה שמופרעת לפעמים על ידי דיאלוגים, בהם הדמויות לוקחות אוויר. מהבחינה הזו הסרט אינו טוב יותר ממשחק arcade.
לאחר תפקידים בסרטים די מעייפים כמו Sin City ו"הילדים של מחר" מפליא שמר אוון מבקש להמשיך לעשות תפקידים, לא של שחקן איתי אלא של איש פעלולים או כפיל.
לצערי אפילו אנשים מכובדים כמו פול ג'יאמטי הסכימו להשתתף בסרט ולמרות שתפקידו של פול דווקא נתן לו במה לנטוש את הדמויות הקטנות והמופנמות שהוא בדרך כלל מייצג, התפקיד הזה עדיין יזכר לו לדיראון עולם.
מעל הכל, מעל חוסר התסריט, הדיאלוגים המתיימרים, הבימוי המעליב והמשחק... או המשחק... ניצבת מוניקה בלוצ'י שנראה שתפקידה בסרט, זונה, מאפיין את היחס של הוליווד כלפי השחקנית בחסד הזו. שחקנית שפעם אחר פעם נאנסת על ידי הוליווד בתפקידים דבילים שלא נראתו כלומר אשר צובעים את קריית הקולנע הזר המעולה שלה בצבעי בינוניות. אולי הציעו לה הרבה מאוד כסף אבל שחקנית ותיקה ונחשבת כמו בלוצ'י צריכה לדעת יותר...
אני לא אתפלא אם "לירות כדי להרוג" יקח את פרס פטל הזהב השנה - זה בהחלט מגיע לו.
