בין החומוס לצ'ילי ובין הפיתות המנוגבות לקנקן הלימונדה המשותף, בין הזיתים שבמרכז השולחן לבין קערית העגבניות המרוסקות נשארנו אני, הוא והיא. היא זו אישתו של ההוא השני שבינתיים ליווה את בנו (ההוא השלישי, או החצי "הוא") לשירותים.
אני אפילו לא זוכר מה היה הדבר הפתח את השיחה אבל את המשפט הראשון (ובין האחרונים שלי) בה אני זוכר. אני הסברתי לה שבנות שצעירות ממני לא מעניינות אותי. זה קשור כנראה לעובדה שכל החברים שלי מבוגרים ממני (כמעט כולם) ולעבודה שאני עתודאי ולכן קפצתי את הפאזה בחיים שהבנות הצעירות ממני עדיין תקועות בה (הפאזה של לשרת בצבא ולא לעשות כלום בחיים). הבנות המבוגרות ממני, לעומת זאת, לא רואות אותי ממטר. זה לא קשור אליי ספציפי אלא זו פשוט גישה לחיים שמאוד פופולארית בקרב בנות בערך מהזמן שחווה נתנה לאדם את התפוח. לא מלמדים את זה בבית ספר אבל האמת מאחורי הסיפור הזה היא שהנחש הערמומי בא אל חווה: "הי חווה, ראית את החתיך השוודי הזה שמטייל פה בגן?", "חתיך שוודי?", "אופס, סורי, קונפליקט דמות-שחקן לרגע פה...", חווה היתה נראית מבולבלת "מה זה קונפליקט? איך מאייתים את זה? ומה זה שוודי?.... למה אני מדברת עם נחש? מה יש בתפוחים האלה?"
"בכל מקרה..." המשיך הנחש "בדקי אותו, הוא בלונדיני, מגניב עם עיניים כחולות וקוביות בבטן", הנחש היה מעין החבר ההומו של חווה, כמו החברים של קארי מ"סקס והעיר הגדולה". אז חווה באה לאדם ב"מה עניינים? אתה בא לפה הרבה?"- היא היתה בחורה מאוד לא שמרנית ושוברת מוסכמות בקטעים האלה ואדם עשה לה "כן" בטון נמוך והמשיך לתהות לגבי זוג החברים שיש לו בין הרגליים והמפקד שלהם "מה אלה עושים לכל הרוחות?, אולי הם כמו הכדורים המתכתיים שאנשי עסקים אמריקאיים מגניבים משחקים איתם בשביל להירגע...כדורים סיניים!, כן, ככה הם נקראים... רגע, מה זה אמריקאיים... ומה זה סיניים?" ובזמן האדם משחק עם אשכיו ודוחף את הכבאי הקטן לכל חור ובכלל לא נותן דעתו על הפצצה הבלונדינית הערומה שעומדת לידו, חווה פונה אליו "אז... איפה היית בצבא?" ואדם ענה לה "אני הייתי סמל חזרה לשירות במדור עתודה אקדמאית ומיררתי למיליוני עתודאים את החיים!" ... "אני לא עניתי לטלפון אפילו לא פעם אחת במשך שנתיים שלמות!", לא מבינה מה זה עתודה ומה זה טלפון אבל גאון במתמטיקאי that she was המשיכה חווה ושאלה "שנתיים?, למה לא שלוש כמו כל הגברים?" ואדם ענה לה באותו פאתוס "כי היו לי בעיות מדרסים!".
"בעיות מדרסים?" שאלה חווה. "כן, הלכתי כל הזמן יחף... ועכשיו יש לי כאבי גב נוראיים".
"אז אתה רוצה להגיד לי שאתה בעצם רק בן 20?"
"כן"
"אה... טוב, אתה צעיר מדי בשבילי, אני מחפשת מישהו יציב, מבוסס שכבר לא גר עם ההורים ויש לו רכב, עבודה מכובדת עם משכורת גבוהה ושאיפות" והתחילה ללכת חזרה אל הנחש.
אדם החל רץ מאחוריה מזהה חור אחד שהוא עוד לא ניסה לדחוף אליו את הפין שלו אבל היתה לו הרגשה טובה בקשר לאליו: "חכי! אבל אני יציב (יש לי מדרסים כבר) ואני גם לא גר עם ההורים (כי אין לי מושג מה זה) ו... אני אוציא רשיון לרכב בשניה שמישוה יטרח להמציא את משרד הרישוי (וזה יהיה עוד מיליון שנה) ואין לי מושג מה העבודה שלי אבל יש לי זוג כדורים סיניים אז כנראה שאני מרוויח מלא כסף!"
ואז חווה הסתובבה אליו, הניחה בידו את התפוח ואמרה לו" אדם, זה תפוח מעץ הדעת get a clue" והלכה, משאירה את אדם לרדוף אחרי ארנבות.
טוב, רוב הסיכויים שיש כמה אי-דיוקים בסיפור כי אם גם אדם וגם חווה היו בלונדינים אז כולנו היינו שוודים... אבל! הנקודה שלי היא שלבנות יש קטע עם בחורים שיותר מבוגרים מהם.
רציתי לרשום פוסט על השיחה עצמה, אבל זה כבר ארוך מדי אז אני אפרסם את השיחה בפוסט נפרד.
