דבר אחרון שיש לי להגיד הבוקר חוץ מזה שהבחורה מהקפיטריה נהיית חמודה יותר מיום ליום, והוא בנושא אחר לגמרי:
בעיתון הבוקר הופיע סקר לרגל יום הנשיא האמריקאי בו האמריקאים התבקשו לדרש את עשרת השגיאות הגדולות ביותר של נשיאי ארה"ב במהלך ההיסטוריה. אני מוכרח להגיד שהופעתי לא לראות שם את הכניסה לעיראק אבל זו כנראה רק מכיוון שבאופן אוטומאטי אנשים חושבים רחוק יותר כאשר דורשים מהם "היסטוריה". אינני חושב שזו בין השגיאות שאני הייתי מדרש שם אולם לאור העובדה שבמקום העשירי היתה פרשת לוינסקי אז אני חושב שאפשר היה לשבץ איפשהו את עיראק קצת לפני (רק קצת).
מכל מקום אני מוכרח לציין שאפילו את השגיאות שלהם ארה"ב עושה בגדול, כמו הפיצות שלהם. זכויות השחורים, מלחמות אזרחים, מלחמת ויאטנם, חוזה ורסאי ומפרץ החזירים. למה לנו אין כאלו משברים? אני הייתי מחליף את המשבר של החיילים שלנו עם בני- דודינו במחסנים עם משבר טילים עם רוסיה. נראה לי עדיף- פחות דם נשפך ובשני המקרים זה נראה כמו סוף העולם.
אפילו סוף כל סוף כאשר יש לנו משבר עם רוסיה אז הוא בסוגיית החמאס. אולמרט היה צריך להרים טלפון לפוטין ולבקש להחליף- אנחנו רוצים משבר טילים איתם ושיחזיר את החמאס לחמאסטן.
בנימה רצינית יותר: לאחר הפגישה בדרגים נמוכים בטורקיה, גם רוסיה הפעילה את השכל (אולי בלי קשר) ופוטין הצהיר שהפגישה עם החמאס תעשה שלא בנוכחותו ובדרגים נמוכים. תודה לגברת מרקל שתרמה את עזרתה במשבר המדיני הזה.
