ישראל אינה קונצנזוס

העולם אינו מכיר את מדינת ישראל. השוני בין מדינת ישראל לשאר המדינות שכולנו מכירים היא בעובדה שהעולם עדיין אינו רואה בנו עובדה מוגמרת אלא פצע מוגלתי שצריך לטפל פה- תקופה חולפת בהיסטוריה של המזרח התיכון. כאשר גרמניה היתה תחת כיבוש סובייטי העולם עדיין יכול היה להגיד היכן עוברים גבולות גרמניה ולהגיד "אוקי, פה זה גרמניה- היום היא כבושה על ידי הסובייטים". אותו דבר נכון גם לגבי צרפת, בלגיה, הולנד, פולין ושאר המדינות שכולנו אוהבים (פחות או יותר). יש הבנה כללית בעולם מהיכן להיכן המדינות הללו משתרעות ולא משנה אם יכבשו אותן או לא- העולם עדיין יכיר בקיומן, אפילו הכבוש וכאשר הכבושים יתקוממו או הכובשים ילכו, העולם ידע להכיר בהתקוממות (במקרה הראשון) וידע להחזיר (במקרה השני).

אם ישראל נכבשת מחר המצב אינו זהה. ישראל כבושה אומר שישראל תימחק מהזכרון הקולקטיבי של העולם והאיזור יחזור להיות פלסטינה- ייעודו המקורי (כביכול). ישראל תירשם בדפי ההיסטוריה כמנדט קצוב וקצר של יהודים על איזור ערבי. לא מעט אנשים רואים בעצם קיומה של מדינת ישראל כיום, אחת השגיאות ההיסטוריות הגדולות של העולם המודרני- מה הם צריכים את כאב הראש הזה? (ת'כלס...).

מתישהו תור הזהב של מדינת ישראל באיזור יגמר וכשהוא יגמר מדינת ישראל צריכה למצוא את עצמה במצב שיש עליה הסכמה כללית בעולם- שכל העולם יודע מאיפה לאיפה משתרעת מדינת ישראל היא מדינת היהודים. על איזה שטח אין עוררין שהוא שלנו כי כאשר תור הזהב יגמר וסוריה או מצרים (או ירדן...) יעלו עלינו (והם יעלו עלינו. אולי לא היום במציאות הפוליטית הקיימת אבל בוא לא נשכח ש99% מתושבי המדינות האלו מייחלים למותינו) אנחנו צריכים לקבל זהות של עם כבוש שנתון למצוקה. עם כבוש שרוצה את מדינתו בחזרה.

מדינת ישראל, תחת שלטון כמו שביבי מציע, שיחקה ותשחק משחק מאוד מסוכן. משחק של הכל או לא כלום. מדינת ישראל אינה תמהר לקבוע לעצמה גבולות והכרה בינלאומית תוך כדי כך אלא תיאבק עוד ועוד להישאר בשטחים שאינה מעוניינת לספח מתוך תקווה למגר את הטרור באמצעות קלף המיקוח הזה. מדינת ישראל במצב הזה משרה לחץ ציוני כבד כנגד לחץ אנטי-ציוני (מצד הערבים) כבד גם כן. כיום הלחץ משני הכיוונים מאזן אחד את השני. מה יקרה אם הלחץ הערבי יגבור עלינו? (תור הזהב יגמר), מה היא נקודת ההתחלה, מה הוא המעצור שמדינאינו סיפקו לנו במהלך יותר מ50 שנות קיומינו, שיספוג את הלחץ? כרגע אין לנו מעצור כזה, אם הלחץ הערבי גובר מדינת ישראל מתרסקת לכלום שממנה היא צמחה- מושמדת לחלוטין. בהרבה מובנים לחיצות הידיים עם נשיא פקיסטן, עם הטימורי ואולי שיחות עם מדינות המפרץ (ששמועות רצות שיתקיימו), מצד שרון מספקות בדיוק את זה- את המעצור הזה שמדינת ישראל צריכה לשים כמה שיותר מהר על מנת לקבע את מה שקיים בתודעה הכללית של העולם.

לפני שיהיה מאוחר מדי.