זה לא קרה לי, זה לא יכול להיות... אני, בלי שום ספק מרקיז הפאדיחות של העולם. מלך הרגעים המפדחים קיסר הסצנות המביישות:
עליתי לקומת הספריה בפקולטה שלי ופגשתי חבר מן הפקולטה שבלי שום סיבה התחיל לקטר על זה שהוא לא יכול לשבת בחוות המחשבים יותר מדי כי "יש שם איזה זוג מעצבן". ידעתי על איזה זוג הוא מדבר משום שלא הרבה זמן לפני השיחה הזו ישבתי שם. היה מדובר בזוג שהחלק הזכרי הוא חבר ילדות שלי. אחד שהיינו בקשר עד כיתה ז' ואז התפצלנו לכיתות שונות. בכיתה ח' כבר עברתי לנתניה ולא דיברנו מאז עד שהוא התחיל ללמוד עכשיו בפקולטה.
לו ולחברה שלו יש דרך מאוד מוזרה ומעצבנת לדבר, הם כל הזמן אומרים "מותק" וזה מוציא אנשים מדעתם. אני בטיפשותי בדיוק הסברתי לחבר שלי "כן, אני יודע על מי אתה מדבר, הוא חבר ילדות שלי... הוא והחברה העקומה שלו..." ואז הגיח מהשירותים שליד אותו חבר. הוא כנראה שמע הכל. הוא שתל מבטו ברצפה ועבר לידינו, לא יודע מה לעשות עם עצמו בדיוק כמו שאנחנו עם עצמינו.
סאמק...
איך זה קורה לי?...
