חזרתי משיעור פולקלור עם מספר תובנות חדשות לגבי החיים ואף כמה עובדות מעוגנות בספרים ומחקרים התנפצו לי. נו שוין, כל שבוע אני מחכים. בואו נתחיל:
1. אין כזה דבר "לא מאמין בשדים", תלוי איך מגדירים את זה. המרצה למשל כן מאמינה בשדים, היא פשוט רואה בהם יצרים. אף מקור שכתב על שדים ורוחות במהלך ההיסטוריה לא באמת האמין ברוחות ושדים אלא התכוון ליצרים. הם לא היו פרימיטיביים.
2. התופעה הנקראית "הריון מדומה" בה הבטן מתנפחת כאילו האישה היתה בהריון אלא שהיא ממש לא אלא רק במחשבתה וכמיהתה לילד היא זו הגורמת לזה, את התופעה הזאת לא ניתן להסביר אלא על ידי שדים. איך עוד אפשר להסביר את התופעה הזו? (בניגוד לדעתה שאלו יצרים).
3. הציויליזציה שלנו התחילה עם התפיסה האבסטרקטית. לפני זה לא היתה ציויליזציה ואחריה כן היתה.
4. השדים נעלמים עם שחר כי עם עלות החמה יש אור ואור זו תרבות וציויליזציה אבל השדים לא שייכים לציויליזציה, נכון? הם לא תרבותיים.
5. השדים הם א-מוסריים. לא "לא מסוריים" אלא א-מוסריים, אין להם שום מוסר בכלל ולא ההפוך של מוסר, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים.
6. האדם יוצר את השדים. הם לא קיימים בלי האדם.
7. 2600BC- תחילת הציויליזציה עם תחילת הדיכוטומיה.(כן, כן, עזבו אתכם תפיסה אבסטרקטית, זו ציויליזציה אחרת).
זהו, אלו הפנינים של השבוע. תשובתי לזיו ששאל "איזה ספר היא קוראית?" היתה "Folklore for dummies"- אני מאמין בזה עדיין.