בזמן שישבתם וראיתם טלויזיה, הלכתם לחברים, קראתם ספר, הלכתם למסיבה, השלמתם עבודות או עשיתם מנגל, הייתי רוצה לחשוב שדאגתם לרגע לדור שלנו. אני לא מדבר על בני ה15-16 אלא דווקא היותר מבוגרים, בני ה18-40. אנחנו רק 7 מיליון איש ועם היסטוריה מאוד קצרה ועדיין רובינו לא יודעים באילו מלחמות לחמנו על מנת לחגוג את יום העצמאות הזה, לא יודעים מי כתב את ההמנון, אלו אירועים הניעו את הגלגל הזה שנקרא "ציונות", לא יודעים מי שלט, על מי, באילו אמצעים ובמשך איזו תקופה, מי היה פה קודם ולמה זה ממש לא ברור שנהיה פה גם מחר. במדינה כל כך קטנה אשר ישנן נקודות גיאוגרפיות מהן ניתן לראות את גבולותיה המזרחיים והמערביים רק על ידי סיבוב קל של הראש, ישנם אנשים שלא מודעים לתרחישים שקרו וקורים פה ועוד יקרו, אינם פוקחים אינם לאיומים ולסכנות, לא יודעים דבר וחצי דבר על המכונה הפוליטית שבארצינו אינה עוסקת בפרשנויות שונות של דמוקרטים וליברלים את החוקה, אלא בעצם קיומנו...
עוד יום עצמאות הגיע ואנחנו, על פי מהדורת החדשות, יכולים להתגאות בכך שיש לנו זוכה פרס נובל בכלכלה שלא חי פה, שנולדה לנו פילה בגן התנכ"י (סחטיין אבל...) ודברים פעוטים כמו שקבוצה ישראלית זכתה בגביע מדינה... הדבר היחידי שבאמת אפשר להתגאות בו בשנה החולפת זו הנסיקה של הבורסה אבל את האחראי עליה פתרנו על מספר מנדטים זעום ועכשיו הוא יושב וכותב ספר על מה שלא הבנו במהלך הקדנציה שלו כשר כלכלה.
עוד יום עצמאות הגיע ואנחנו מטומטמים יותר ואדישים יותר ול99% מאיתנו אין את ההבנה שכל יום עצמאות שהמדינה הזו זוכה בו, היא זוכה בו.
