- אני מקווה ששבוע הבא זה כבר יגמר, לפחות כך הבטיחו לי. נראה שככל שהזמן עובר עוד ועוד ג'ובים נפתחים עבורי ביחידה ואני תוהה אם חלקם נסגרים בפניי ולא מודיעים לי. ראיון העבודה הבא, שהתקיים ביום שני הבא, הוא הראיון ה-13 שלי, למרבית האנשים אין 13 ראיונות עבודה בכל חייהם ולי היו 13 רק בשנה האחרונה. הראיון ה13 הולך להכיל את מספר האנשים הגבוה ביותר שראיין אותי בראיון יחיד, ארבעה, ביניהם שניים שכבר ראיינו אותי לפני שבוע, אחת שראיינה אותי לפני כחצי שנה וגרמה להגעתי ליחידה ועוד אחד שאיני יודע דבר אליו חוץ ממיקומו בהיררכיה (די גבוה) ושהפקידה שלנו אומרת שהוא אנטיפת. הולך להיות שמח.
- שלומי הרים לי טלפון בשעה ארבע ושאל אם בא לי לבוא איתו לשק"ם לקנות משהו. עניתי לו שאני כבר בבית איזה שעתיים ושיעזוב אותי במנוחה. הוא לא הבין איך לכל הרוחות יצאתי כל כך מוקדם מהיחידה ואמרתי לו שזו המתכונת שלי מאז שהגעתי (לפני שתים עשרה ימים). מכיוון שאין לי עדיין מה לעשות כי עדיין לא החליטו מי רוצה אותי או יותר (או מי הכי פחות לא רוצה אותי) אז אני עושה את החמש וחצי שעות שלי ביחידה והולך הביתה. העניין הוא שהנתון הזה, של חמש וחצי שעות מינימום על מנת שהיום הזה יחשב יום עבודה, הוא נתון שקיבלתי מאחד החיילים שהתחייל איתי שטען שהוא בירר עם אחת הפקידות. שלומי החל לצחוק ולא הבנתי למה, 'עד השעה חמש וחצי!, מה זה חמש וחצי שעות? אני לא רואה פה את כל הפקידות יושבות עם סטופר...' הוא צחק ושאל אותי בשביל מה אני בא בכלל ליחידה אם אני הולך אחרי חמש וחצי שעות.
אני נורא מקווה שלא יורידו לי את הימים האלה מימי החופש שלי, כי זה לא פייר :)
- עלמה בטוח גרה איפשהו פה בסביבה, גם היום היא סובבה ראשים בתחנת הרכבת של שבע בבוקר בבית יהושוע. אין לי מושג מי הטיפש שגורם לבחורה היפיפיה הזאת לקום כל כך מוקדם בשביל להגיע לתל-אביב אבל אני אצוד אותו ואציל אותה.
- סופ"ש הגיע, איזה כיף.
