השאלה אם אני חושק בה או אותה שאלה רק בזמן עבר, לא היתה רלוונטית לשיחה. הדיעה של אחד האנשים שהיא חיכתה שאני אעשה צעד ומשלא אותתתי אפילו היא פנתה לכיוון אחר, אמנם התניעה את השיחה שלנו אפילו בהחלט אינה חשובה כעת.
כאשר עמדנו קפואים וחיפשנו עוד ועוד נושאים לשיחה על מנת להעביר את שלוש השעות שלנו, הגענו לעניין שלעיל בדיוק. האם התעכבתי כאשר לא הזמנתי אותה לצאת, האם פעלתי לאט מדי, האם לא קראתי את הסימנים או שקראתי אותם אך לא מדוייק מספיק?! "אני משחק שחמט" הסברתי לו, ואני מזיז את הכלים נורא לאט ובזהירות עד שאני מבטיח מט (אין ציטוט מדוייק). הוא התריס ואמר "אהבה זה לא שחמט" ולקח הפסקה להתגאה במשפט המאוד ציטוטי שיצא לו. ניסיתי להסביר לו שבענייני האהבה האלה ובכל עניין בין-אישי אחר, דעתי היא, שהדבר דומה מאוד לשחמט- "זה כן שחמט ואני משחק מצויין, העניין הוא שפתאום הגיע מישהו ושם לי כלים של דמקה על השולחן", או זה לפחות ההסבר שלי למצב הנוכחי בו כל סיכוי לקשר איתה נגדם עקב ההתפוצצות הפתאומית של החבר החדש שלה למרכז הבמה. "אז כדאי שתתחיל לשחק דמקה" הוא השיב לי והותיר אותי חסר מילים...
נ.ב
אני מתעב דמקה.
