הומוסקסואליות, יהודים ושואה
חצי שנה של "דיונים", חלקם לא עניינים בעליל, ביני לבין השותף שלי למשרד- דוקטור לכימיה בן 56, חובש כיפה סרוגה- הביאו אותי למסקנה שהתפלאתי שהגעתי אליה רק בגילי המופלג ולא הרבה לפני: שונאי העולם יתאחדו!
 
איפשהו במהלך השיחות שלנו שמעתי התבטאויות, הן מאותו דוקטור והן מאחד החיילים החדשים במדור, גם הוא מבית דתי-לאומני, שחשבתי ששמורות, ואני לא צוחק, רק לנאצים. היה שלב שבו עצרתי את הדיון ואמרתי לשותף למשרד שאני שהדבר היחיד שצר לי עליו הוא על כך שהוא גם זוכה לחנך ארבעה ילדים שיגדלו בתוך בועת השנאה שלו, ואף שטחתי בפניו טענותיי בעניין שנאתו את ההומוסקסואליים, ביניהן ניסיתי לומר לו שאין לי מושג מה הוא מספר לילדים שלו (או סיפר...) ביום השואה שהרי אין שום הבדל בין הדיעה הדתית האנטי-הומוסקסואלית שלו לבין הדיעה הנאצית בעניין אלו ובעניין "זרים" אחרים.
 
אמנם הוא לא חתם שצריך להרוג אותם, אולם הוא אמר מספיק בשביל לדעת שאם לרגע המדינה הזו היתה מאבדת את הליברלים, השפויים והחילוניים שבה, לא נותר בי ספק- הדתיים היו תולים את ההומוסקסואליים. מכיוון שהמצב הוא לא כזה, אגב, הוא הסתפק בלומר שהומוסקסואליות זו מחלה, סטייה מהטבע שאסור להחצין אותה ומי שרוצה להיות הומו צריך לעשות את זה מאחורי דלתיים סגורות, להתבייש בזה ולא להוציא את זה החוצה. בנוסף הוא האשים שהפתיחות התקשורתית היום גורמת לעלייה במספק ההומוסקסואליים והוא הביע חשש שאנשים תמימיים ידבקו במחלה הזו. הוא נוטה להסתייג מ"לא תחיה" כמו שציווה אותו התנ"ך שלו אבל הוא בהחלט בעד טיפול תרופתי לעניין והוא לא יניד עפעף אם מחר, נגיד, יירו בכל ההומוסקסואליים.
 
אחרי חצי שנה של דיונים, קרנה של הדת בעיניי ירד לשפל חסר תקדים. נדהמתי לשמוע יהודי מתבטא בגזענות שהיתה שמורה אצלי רק לגויים ומשתמש בטיעונים מדעיים (כי הוא דוקטור) על מנת לאשר לעצמו את דיעותיו האנטי-ליברליות, בדיוק כמו הנאצים. ההבדל בינו לבין שאר שונאי הזרים באשר הם הוא איכותי בלבד ולא עקרוני.
 
תמיד ביום השואה והגבורה עולה השאלה, בכלי התקשורת, האם העולם למד משהו מהשואה- תמיד השאלה הזו נשאלת בתקיפות מעצבנת כלפי שאר העולם, בדרך כלל, על רקע נתוניים סטטיסטיים של אחוזים עולים ונוסקים של אלימות נגד זרים וגילויי אנטישמיות. יום השואה הבא, אין לי ספק, שכאשר השאלה הזו תישאל, אני אחשוב רק על האם אנחנו היהודים למדנו משהו מהשואה, כי אם יהודי יכול להביע שנאה, בורות, גזענות מעוררת רחמים ואגרסיביות לא נצורה כלפי השונה והזר כמו שאני ראיתי במהלך החודשים האחרונים אצל שותפי למשרד, הרי שתפקיד הרע בסיפור של 1939-1945 בהחלט אינו שמור לנאצים לבדם ובאותה מידה זה יכול היה לקרות פה.
 
אני לא יודע אילו בתי ספר מוציאים בוגרים שאינם יודעים שהומוסקסואליות זו דרך חשיבה ולא מחלה גנטית, בדיוק כמו האהבה של אדם לדיג או לבלונדיניות. אני לא מבין איך המחנכים הדתיים לא מתביישים לצודד בחוק התנ"כי נגד הומוסקסואליות ומי האדיוט שנותן לכל כך הרבה שנאה גזענית להצטבר אצל כל כך הרבה פרטים בחברה שלנו ואיך אף אחד לא מרים את הדגל ואומר "רבותיי, אין שום הבדל בין שנאה ההומו כי הוא חולה גנטית ועלול להדביק את ילדינו, לבין שנאת היהודים באירופה באמתלה שהם יצירי השטן ורוצחים את ילדיי הגויים בשביל מצות החג".
 
שמור   בטל