זהו, ידיעה אחרונה לבוקר- אני צריך לחזור לקרוא איך אני מקוונטט שדה דיראק ומקבל אנטי-פרמיונים:
בעיתון של הבוקר הופיעה ידיעה על התעללות באיזו יחידה (פלוגה נראה לי) של חטיבת גבעתי. כל מיני תופעות של התעללות בפקודים על ידי המפקדים צפו ועלו מעל פני המים והגיעו גבוה מאוד בשרשרת הפיקוד. כאשר קראתי על קבוצה של מפקדים שמכים פקוד כי הוא חייך במסדר או דברים מהסוג הזה לא התפלאתי. לא התפלאתי את אני יודע מי החומר האנושי שמרכיב את המפקדים הזוטרים של צה"ל ומי החומר האנושי שחיי הילדים הקרביים מופקדים בידיו. אני יודע כי ראיתי אף בטירונות שלי איך מוסד הפיקוד הזוטר בצה"ל מאבד כל כבוד מתבקש בעזרתם האדיבה של העילגות, הפיגור, הטיפשות הפושעת, ה"פרחיות" וה"ערסיות" של המפקדים. היה נהיר לי מהשניה הראשונה שמי שפיקד עליי באותן שבועות היו לא יותר מאשר אותם נכשלים שכבתיים מהתיכון שאף אחד לא ספר אותם חוץ ממפקד האוכלוסין הארצי וכנראה שהמפקד התורן בתחנת המשטרה. מהשניה הראשונה זה היה ברור שהסגל הנמוך בצה"ל מורכב מאלו שתהו על קנקנם של המשפטים בעברית שדורשים ממך את פירושם במיון הראשוני בבקו"ם. הפיקוד הנמוך לא מורכב מבעלי מוסר גבוה, אישיות קורנת, מוח חריף ומקרינים עצמה אנושית ופיקודיות אלא מחבורה של בטלנים שקיבלו נשק וחוט שדרה, עברו קורס מפקדים (והוא כנראה הקורס הראשון והאחרון שהם עברו בחיים שלהם) וקיבלו אישור לעשות מה שהם תמיד רצו לעשות- להוריד "דאוונים".
מה עוד צריכים מפקדים כאלה לקבל?- פיקוד על יחידה קרבית שם המוסר חוזר הביתה עם אימא ולא עובר את הש"ג. כאשר אותו צעיר קיבל מכות מהרס"פ שלו (או אולי רק הסמל, אני לא זוכר) הוא בטח האמין שמדובר בחינוך קרבי כלשהו, משהו שכולם עוברים וזה מחשל אותם. הוא בטח לא חשב על זה שהוא מקבל מכות מהערס השכבתי שקיבל גושפנקא צבאית לעשות מה שהוא הכי רצה לעשות כל התיכון וזה לדפוק מכות.
קראתי את הכתבה בעיתון וחשבתי כמה טוב היה אם אותו חייל שהמפקד שלו בעט לו בקסדה, בצלעות ובכל הגוף תוך כדי שהוא צועק עליו שהוא לא צועק מספיק חזק, היה מוריד מכת סכין לאותו מפקד מתעלל... חיילים צריכים לדעת שקודם כל הם נשמעים לקוד המוסרי הבסיסי בחברה ואחרי זה לכל שרשרת הפיקוד.
עם זאת אני חייב לציין שאני שמח לדעת שהפיקוד היותר גבוה בגבעתי ראה את המקרים בחומרה והוא בודק ויטפל בעניין.
