השוני בין מצע מפלגת הליכוד, מה שנאמר בתשדירי הבחירות האחרונות והובטח לעם ומה שקרה בפועל היה צורם מדי בשביל ששרון ישאר יתמודד שוב בראשות הליכוד. באקט דיקטטורי כמעט לחלוטין הוא לקח את המנדט שנתנו לו הבוחרים עבור תכנית פעולה אחרת לגמרי, זו שהובטחה להם ערב הבחירות, ועשה בו כרצונו- דורך על כל שאר חברי מפלגתו.
הפרישה של שרון מהליכוד לא רק היתה צעד צפוי אלא גם הצעד הדמוקרטי לעשות, כך-בראש מפלגה חדשה- יוכל הוא להשיג מנדטים עבור הפעולות שהוא עכשיו, אחר תהליך התחנכות ארוך מאוד, מעוניין להוציא אל הפועל.
הפרישה של שרון מהליכוד באה בזמן לא טוב לכל המפלגות האחרות, אם יש איבר פוליטי אחד שהעם יודע את כוונותיו, את תכניותיו לעתיד וכיצד הוא מתנהל זה שרון. מפלגת הליכוד, עם שרון מחוצה לה, אינה אלא מפלגה של צעקניים כזו שיושבת באופוזיציה ומפילה ממשלות שמאל. לליכוד תישארנה שתי אופציות אמיתיות לאחר פרישת שרון: האחת היא ביבי אותו חרדים למצוא בכס ראש הממשלה כל מי שהיה פה בעשר שנים האחרונות והשניה היא עוזי לנדאו, הוא חרדים למצוא בכס ראש הממשלה בערך כולם (אולי פייגלין לא).
עם יציאתו של שרון אפשר להעריך שטומי לפיד לא ישן טוב בלילה, מאז הבחירות האחרונות מפלגתו לא הצליחה ליצור תדמית ברורה עבורה. עם שתי מפלגות ליברליות במרכז הקשת הפוליטית, צפויה החברתית יותר (בניגוד למדינית יותר) להיכחד. עם ישראל עדיין לא בשל להצביע עבור מפלגות חברתיות בלבד, יש לו צרות גדולות יותר לפתור קודם.
העבודה, שוב, נטחנים, עם יציאתו של שרון- כאילו לא למדו כלום מהבחירות האחרונות, כאשר טומי לפיד לקח להם חצי מהעוגה. עכשיו שרון ולפיד ביחד יגנבו לעבודה ולליכוד את העוגה אך בעוד מרכז הליכוד הולך לשים בראש המפלגה מישהו שיש טיפה הערכה אליו, מרכז העבודה שם מישהו שקשה למצביעי העבודה המסורתיים להצביע לו. העבודה לא תצליח להרים את הראש יותר מדי.
היתרון המשמעותי ביציאה של שרון מהליכוד והקמה של מפלגה חדשה היא בכך ש"חוק שימור השחיתות" לא עובד במקרה הזה. שרון לא יעביר איתו מספיק מושחתים מהליכוד בשביל למלא את כל המקומות לכנסת הבאה, ובכך פשוט יזיז מושחתים ממקום אחד למקום אחר. שרון יעביר איתו רק קומץ מושחתים ושאר חברי סיעתו, כך נראה, יהיו בשר טרי- כזה שעדיין לא הוכח שהם מושחתים, כך שלא רק שנקבל בשר טרי אלא גם שיצאו החוצה כמה וכמה מושחתים שכל כך התרגלנו אליהם בכנסת.
