אנשים לא מתבגרים, לפחות כך זה נראה שהם בקבוצות גדולות.
כאשר חיכתי לטיסה שלי חזרה לארץ יצא לי לספוג מעט הרגשה של גיריאטריות מטובלת באינפנטיליות- קוקטייל קטלני. הם עמדו בתור לcheck-in וסיפרו בדיחות קרש אחד לשני, בדיחות מהסוג שאפילו כאשר היית בכיתה ב' אמרת "הכיתות א' הירוקים האלה... איזה חננים (בוא נדפוק להם מכות)". בדיחות הקרש המשיכו אפילו שעתיים לאחר מכן, כאשר עשינו boarding. היה שם את הליצן הראשי, זה שמספר בדיחות בשביל להצחיק רק את הבנות והיה שם הליצן המשני, זה שאחראי על להצחיק פחות אבל את כולם בשנינותו (בערך). היתה שם את מלכת הכיתה, זו שהגברים רצו לדבר איתה והיה שם אפילו זוג בנות צמוד שלא עזבו אחת את השניה. לבסוף אפילו את החננה הראשית מצאתי שם בדמותו של מבוגר עם כובע טמבל, שפם סטאלינאי, משקפיים עם פוקוס של טלסקופ, חולצה מכופתרת לא נכון, מכנסיים לא מכובסות ונעליים עם סקוצ'. התפקיד שלו בכוח היה להיכנס עם יציאות מטומטמות לדבריהם של המבוגרים, המגובשים, האחרים והרי דוגמה:
הכרוז הודיעה משהו בפולנית לגבי העלייה למטוס, מיד יצא הליצן הראשי מהשירותים "קראו לי? חשבתי שקראו לי אז יצאתי", צחוקן של הנשים הושתק על ידי החננה "כן, קראו לך... איך קוראים לך?"- כולו מפסוט מעצמו שדפק אחלה counter-בדיחה.
שום דבר לא משתנה אחרי 30 שנה כנראה רק שעכשיו הילדותיים האלה אחראים לחינוכם של ילדים. אחלה.
