נסיעה על הכביש בשעה 6:00 בבוקר, בייחוד בימי החורף ההולכים ומחשיכים עלינו, מסוכנת הרבה יותר ממה שחשבתי. גם לאחר ניסיון לשפר את תרבות הנהיגה שלי, ניסיון שעד כה הולך בכלל לא רע, אני מרגיש שהנהיגה שלי מסכנת אותי - פאסיבית באותה מידה כאקטיבית. לצערי, גם נהיגה מתחת למהירות המותרת (מי ישמע על דבר כזה) בכביש החוף, כאשר שני ידיי על ההגה ואני מרוכז לחלוטין בנהיגה ומביט במראות פעם בשבע שניות לפחות (כפי שהמדריך הורה) ואפילו נוהג בנתיב הימני בלבד, היא נהיגה מסוכנת!
אני לא זוכר מתי הצלחתי להעביר נסיעה שלמה מנתניה לתל-אביב במהירות חוקית בנתיב הימני מבלי שמשאית (ויש הרבה כאלה בשעות הבוקר) נצמדת אליי מאחור, מהבהבת ומצפצפת. כל פעם שאחת ממפלצות הכביש האלה מתקרבת אליי וחוסמת לי לגמרי את המראה האחורית אני נזכר בתאונה המחרידה של משפחת סולימאן שאני מאמין שעדיין טריה בזכרון הקולקטיבי שלנו. ניסיתי להבין מה לעזאזל, מבחינה חוקית, עליי לעשות אם נצמדת אליי משאית ומצפה שאנ אגביר את קצב הנסיעה שלי אל מעבר למהירות המותרת כאשר אני נוסע בנתיב הימני: הרי להגביר מהירות אסור, להמשיך ליסוע לאט יסכן את חיי ולעבור לנתיב השמאלי בשביל שהמשאית תוכל לעקוף מימין זו נהיגה מסוכנת ולא נכונה.
ככל שאני חושב על זה יותר, חיי בכביש החוף תלויים בחבורה של בבונים שעד שהם או מישהו מבני משפחותיהם לא יעבור לגור בבית לוינשטיין לא ירפו מדוושת הגז.
אגב, עוד 4 קרובנות בכביש היום.
חג שמח!
