Brockback Mountain זה הסרט שאתם רוצים ללכת לראות אם אתם שוקלים ברצינות להתאבד בעזרת פינצטה. הסרט מדבר על זוג הומואים, אחד מוואיומינג ואחד מטקסס שנפגשים ומגלים את מיניותם בזמן מסע (שאורכו עונות) עם כבשים עליהן הם אמורים לפקח ולהשגיח.
לאחר שהמסע נגמר והחברה מקבלים את כספם עבור העבודה שנעשתה נאמנה הם חוזרים איש איש לארצו ומתחילים להיפגש רק אחרי הרבה זמן בתדירות מאוד נמוכה.
אני חושב שמה שעיצבן אותי יותר מהכל בסרט, וזה לא המבטא הדרומי הכבד שלא מאפשר לך להבין כלום ממה שהם אומרים, וזה לא שג'ק ג'ילנהאל מקבל מאחור בסצנה שבהחלט הייתי יכול להסתדר בלי שתהיה לי בזכרון, זה גם לא בגלל מישל וויליאמס המעצבנת שמשחקת בסרט וגם לא בגלל שרואים שם יותר מדי ישבנים גבריים. הבעיה הכי גדולה שלי עם הסרט הזה, שאגב עוד לא יצא בישראל, היא שהוא פשוט דורש גלובוס הזהב. יש לו תמה שפשוט צועקת "תנו לי פרס", נושא שנוי במחלוקת אבל שמיושב טוב מאוד בקליפורניה.
הסרט על הפנים, בכל פרמטר ומובן אפשרי. המשחק שם בסדר (לא יותר), התסריט משעמם, הבימוי סטודנטיאלי והפס-קול לא משאיר רושם. אני הייתי מעלה באש את הסרט.
