עשיתי אתמול מבדקי קצונה לקראת החזרה לשירות. באחד המבחנים הנבחנים נדרשים לכתוב סיפור קצר על שמונה תמונות שמוצגות בפניהם על גבי מסך המחשב. התמונות, אין ספק בכלל, הן דיכאוניות אבל הנבחנים (כולם) יודעים שקצין הוא בן אדם מאושר אז צריך לכתוב סיפורים לא דכאונים על מנת שהפסיכולוג לא יתרשם שאתה משוגע ודכאוני.
בדיוק בגלל זה הציורים האלה, במקום לבדוק דכאוניות או לא, בודקים את רמת האלתור וכושר ההמצאה המטורף של הנבחן. כמה קרוב ל180 מעלות הצלחת לסובב את הסיפור בתמונה כך שהוא יראה הכי פחות דכאוני.
-" אז מה כתבת לנו?"
-"כתבתי סיפור על וונדי, שבדית בת 6 שיצאה ביום שבת שטוף שמש לקטוף פרחים לאימה הבריאה והספורטיבית. אביה, החם האוהב והשוויוניסט אפה לה עוגיות על מנת שתוכל לחלוק אותן עם שאר חבריה (יורגן, האנס ויוהן) השוודיים שבאו להצטרף אליה ולתת לה עזרה".
-"אבל מה זה קשור לתמונה?"
-"מה זאת אומרת?"
-"הרי התמונה מראה קבר אחים מלא מעל לגדותיו בגופות מרותשות ובחור ערום עם פירסינג באשכים וקעקוע של גולגולת על הגב משתמש בלהביור על מנת להצית את הגופות, בעוד שחברו מגולח הראש עם כתובת קעקע "I live to cause you pain" משתמש בסכין קצבים ומרתש את הגופות של הילדים הקטנים יותר ומעביר לחבר הכנופיה השלישי שאוכל אותן"
-"או..."
