Chronicles

מפגש מחזור: שלוש שנים מאוחר יותר

הוא סימס לי באמצע שבוע אם בא לי לשתות בירה מתישהו השבוע אז הרים אליו טלפון לשאול אם לא נותנים להם, מטעמי בטחון שדה, לדבר בטלפון - עקיצה לכך שאחרי שלוש שנים הוא מסוגל להרים טלפון ולשאול אותי את אותו הדבר שהוא טרח לסמס. הוא גיכך בצורה מאוד מסויימת שאותתה לי ששלוש השנים האחרונות, על התמורות שחלו בחיי כל אחד מאיתנו, לא שינו אותו באופן יסודי - הוא עדיין ילד.

נפגשנו בסוף ביום שישי בערב ויצאנו לתל-אביב. אחרי שתרנו אחרי מקומות להיכנס לשתות והבחנה שלילנבלום לא צפוף מחצית ממה שזכרתי לפני מספר שנים, שעוד הייתי טורח לנסוע לחור הזה, התשרנו על המבורגר ונכנסנו למוזס (הארט-בורגר... overrated לגמרי). מכל מקום דיברנו על החיים וכל מה שחלף בשלוש השנים האחרונות, מאז סיום הלימודים - שיחה מאוד מצונזרת משום שאף אחד מאיתנו לא יכול לספר יותר מדי על העיסוק אבל שנינו יודעים להשלים את החסר לא רע בכלל.

הוא סיפר שהוא יצא עם סטודנטית לרפואה במשך כמה חודשים. מעבר לעובדה שהוא גנב לי את הפנטזיה, עיצבנה אותי העובדה שבחורות חכמות מוכנות לצאת איתו. מה לעזאזל מישהי מוצאת בו? - יכול להיות שרק אני דפוק ולא רואה את זה. הוא הוסיף על כך עוד איזושהי בחורה שהוא יצא איתה ונפרדו ממש לא מזמן, אני לא זוכר שהוא פירט יותר מדי פרטים עליה אבל אני זוכר שכל עניין הבחורות בא לי בדיסוננס עצבני לשני דברים: הראשון, לחיים שלי, השני לעובדה שהבן אדם בקושי מסוגל להוציא מהפה בקשה לארט-בורגר עם גינס ולבסוף חשבון מהמלצרית- או שהוא יצא עם סטודנטית לרפואה אלטרנטיבית או שהעולם יצא מדעתו.

הוא חי טוב, טוב מאוד אפילו. דירה בצפון תל אביב על חשבון העבודה, יום בשבוע ללימודים ואפילו המשכורת שהוא יקבל גבוהה יותר. איך יכול להיות שאני ויתרתי על הג'וב הזה בשביל להגיע ליחידה שלי? - אומרים שאנחנו מקצועיים בהרבה יותר... האמנם? - ומה זה משנה בכלל, הרי מדובר במקצועיות פר תפקיד שאתה מבצע.

עוד לא החלטתי אם אני מאוכזב או לא מכל העניין. אולי אני אגיע לבוסית שלי ביום ראשון (גם ככה יש לנו שיחת כסאח בלו"ז) ואסביר לה שכדאי מאוד שדברים ישתנו אחרת קשה לי לראות איך העובדה שויתרתי על מקום העבודה "ההוא" לפני שלוש שנים והתעקשתי להגיע לאן שאני עכשיו, היתה החלטה נכונה.

אחרי מוזס הוא רצה ללכת לשבת בעטרה - מקום מאוד תל אביבי שבו מגישים לך אלכוהול ביחד עם דלקת עור התוף. איך אנשים מסוגלים לשבת שם? - האם הרצון לצאת עם בחורה והידיעה שהמקום הזה הוא התחלה טובה גוברים על העובדה הפיזיולוגית שאתה עלול לצאת חירש מהמקום? האם לתל אביבים יש חסך כי הם לא קרביים ואין סיכוי שחרשו אזניהם מירי טנקים או אפילו M16?!

לסיום: בא לי אקדח ובשבועות האחרונים יותר מתמיד. העובדה שאני יכול להשיג אחד ממקום העבודה שלי פוסלת אותי מלקבל אקדח בצורה אזרחית. אקדח ממקום העבודה זה זין. אני רוצה אקדח בול - הוא מסיבי פחמן וממש מגניב. נוכחות של כלי נשק זמין לצידך שמה אותך במצב מאוד מיוחד שאתה יודע שאם נמאס לי מהכל אתה יכול לסיים את זה בכל רגע נתון. יש משהו מפחיד וקוסם בעובדה הזאת.

לפני כמה זמן הבנתי שאחד הצלילים האהובים עליי זה הצליל של הניצרה של הM16 עוברת לבודדת - יש מין שקט מופתי מיד אחרי הצעקה "לבודדת העבר" שמופר רק על ידי אותו קליל ששם אותך בפוזיציה קטלנית של נשק דרוך ולא נצור. הצליל הזה הוא השקט שלפני הסערה בהרבה מובנים.

שבוע חדש מתחיל. אומרים שיהיה טוב.

גמרנו בטלפון

כשהיא הועילה לענות סוף השיחה היה ברור מראש, הרי לא דיברנו במשך יותר מ24 שעות לפני כן והאווירה הלא טובה שעטפה את הקשר חדרה אף לשיחה עוד לפני שנאמרה המילה הראשונה. עשיתי את עצמי נאיבי ושאלתי אם אנחנו עושים משהו באותו ערב, הרי דיברנו ביום שני ולאחר תיאום לו"זים היא הסבירה לי שאנחנו ניפגש רק ביום שישי בערב - השיחה המדוברת נערכה ביום שישי אחר הצהריים.

היא אמרה שהיא רוצה לסיים את הקשר, לא הופתעתי במיוחד ואף נזכרתי שפחות מיממה קודם לכן ישבתי עם חבר טוב בפאב ואמרתי לו שהקשר עומד להיגמר תוך זמן קצר מאוד, כנראה עוד באותו בסוף השבוע. כמובן ששאלתי 'למה' - אי אפשר לסיים קשר בלי לדעת לפחות למה, למרות שלא היה לי אכפת יותר מדי אני מוכרח להודות.

היא הסבירה לי שהרבה דברים הפריעו לה אבל היא סיכמה, ואני אסכם עבורכם, את הכל בכך שהיא צריכה קשר יותר חם. איכשהו חוסר היכולת שלנו לראות אחד את השני, שנובעת בעיקר מחוסר הגמישות שהיא גילתה לאור העובדה שהיא גם משרתת בצבא וגם עובדת במסעדה, תורגמה לקרירות. יכול להיות...

פרטי השיחה לא כל כך מעניינים, היא גם היתה קצרה מדי. ברגע שהיא סיימה להצביע על נקודה אווילית אחת שהיא נתפסה אליה כאל מציינת את חוסר החמימות שלי כלפיה, אמרתי לה 'טוב, אז ביי'. היא נעלבה טיפה ואמרה לי שהיא לא רוצה לסיים את השיחה בכסאח, הרי אנחנו מכירים כבר זמן ממושך (הכוונה להיכרות כללית, הקשר עצמו היה בן שלושה שבועות בקושי). אמרתי לה שאין שום 'כסאח' פשוט לא בא לי לחפור לה ובין כה וכה זה לא מסוג השיחות שאחד מהצדדים מוכן להשתכנע. היא הסכימה והניחה לי לחזור על ה'ביי' שלי. רגע לפני שניתקנו היא הגניבה בזריזות 'רק עצה ידידותית: לבחורה הבא שתבוא - תשקיע יותר' ואז המשיכה 'שבת שלום - ביי'.

אם עד אותו רגע עוד חשבתי שלאחר תקופת צינון אני אחזור לדבר איתה כמו ידידים, ברגע שהטיפ ה"ידידותי" הזה נאמר... חבל על הזמן - אמנם לא רצתה 'כסאח' אבל היא קיבלה.

מעניין שהיא לא שאלה את עצמה למה לא השקעתי בקשר ורק אמרה לעצמה (ולי) ש'היה ניצוץ' וחבל שלא הדלקנו אותו וש'אנחנו אנשים מאוד שונים'.

נכתב על ידי Anni3, 8/6/2008 01:17, בקטגוריות You've been here before, עדכון מצב אישי, אהבה ויחסים
תגיות בטכנורטי: You've been here before, עדכון מצב אישי, אהבה ויחסים
3 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Anni ב-19/6/2008 22:20

לחזור לכתוב בבלוג?

אני חושב שאני אחזור לכתוב בבלוג. אולם לא בכמות של פעם אבל אני מבטיח לשמור על האיכות. כל שנותר עכשיו הוא לענות לעצמי על השאלה למה לכל הרוחות אני מתעקש לחזור לכתוב בבלוג, הרי שום תועלת לא צומחת מהפוסטים האלה- אני תקוע עם המחשבה הזו כבר כמה ימים.

אני עדיין לא מאמין שהעברתי את מלחמת לבנון השניה בלי לכתוב שום פוסט... בכל מקרה, יש לי מצבור חדש של סיפורים מצחיקים מההוואי המדורי והיחידתי ולמרות שלא כולם מכילים בחורות שנעלבות ממני הם די משעשעים...

נכתב על ידי Anni3, 23/10/2006 22:12, בקטגוריות עדכון מצב אישי
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ג'ורג' ב-25/10/2006 11:51

עדכונים אישיים לפני השינה

טוב, יאללה, פוסט אחרון להיום ברוח רגועה יותר ופחות דידקטית:

- עלמה, הבחורה הממש fine מהטכניון לא נראתה כבר יומיים רצוף בתחנת הרכבת. אני חושש לגורלי.

- מחר, בעזרת כל יישויות השמיים והכובים, הראיון האחרון שלי מול ארבעה אנשים. שתיים כבר ראיינו אותי לא מזמן, אחת ראיינה אותי ממש (אבל ממש) מזמן ואחד שבחיים שלי לא ראיתי. האמת היא שיש להם שני תפקידים ואת התפקיד השווה יותר נראה לי שהם יתנו למחוייל החדש שהגיע רק לפני יומיים. למה?- כי הוא כבר עשה קורס קצינים ולכן הוא לא הולך לשום מקום ומכיוון שהוא עשה כמה קורסים בנושאים שהם התעניינו בהם לגבי התפקיד הראשון. אין לי מושג איך ילך הראיון אבל אני ממש מקווה שילך בסדר. זה ממש לא הזמן לפשל.

- אני כבר שבוע מסתובב עם רקע לסיפור בראש ואין לי מושג איך להתחיל אותו, זה מביא לי את הסעיף.

- ערן רוצה לחזור ל Roleplaying, אני צריך לשבת לקשקש כמה דברים חדשים בשביל הקמפיין ולמצוא דרך להקים קבוצה יציבה חדשה.

- פרופ' שדמי עדיין לא החזירה לי מייל בנוגע להנחיית אחד הקורסים שחסרים לי בשביל התואר בשני, בקריאה מודרכת. אני מתחיל לחשוש במישור הזה גם.

- הורדתי אתמול את הגוגל-בר או איך שהם קוראים לדבר הזה... השטות התכנותית הזו דורשת חצי ג'יגה על ההארד-דיסק ואני שואל 'על מה אחותי?' כולה קצת עדכוני חדשות שרצים על המסך ועוד כמה פיצ'רים מסכנים.

- הורדתי את תוכנת SababaDC, זהו תוכנה ישראלית לשיתוף קבצים שנכתבה על פי הקוד הפתוח של DC++, נסו אותה אם אתם מעוניינים, היא מעבירה קבצים בקצב גבוה מזה של Emule אולם מנגנון חיפוש הקבצים שלה די גרוע ואי אפשר למצוא את מה שאתה מחפש רוב הזמן.

- דוד אמר שהסיבה שהכרטיס להופעה של רוג'ר ווטרס יקר כל כך, על פי החדשות, זה מכיוון שהם היו צריכים "לחשוף" שדה (פרדס? מטע? מסיק? כרם? חומוסיה?) של חומוס. תכ'לס, הייתי מעדיף לשמוע את רוג'ר ווטרס ולנגב איזה פיתה במקביל. חבל, היה יכול להיות טריק שיווקי ממדרגה ראשונה.

- אבי הביא לי דיסק שרשום עליו Office XP אבל בתוכו יש את חלונות XP. אני די מבואס מהעניין כי לאופיס שיש לי יש בעיות הסתגלות לשפה העברית ואני לא יכול לכתוב כמו שצריך בתוכנות שלו.

זהו, אלו כל העדכונים הקצרים של היום. שיהיה לכולנו, ובעיקר לי, לילה מצויין ואל תשכחו לאכול חטיפי קוקוס.

נכתב על ידי Anni3, 24/4/2006 23:02, בקטגוריות עדכון מצב אישי
1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Morticia ב-26/4/2006 09:09

עדכונים

- קמתי היום ליום חדש עם שרירי תאומים תפוסים, זה נורא. אני מפחד שהרגליים שלי יכנסו למצב נעילה בזמן שאני הולך ואני אפול...

- זיו לא עונה לי לטלפון ואנחנו מבזבזים זמן יקר וחשוב שיכולנו להשקיע במשחק Twilight Imperium... יום כיפור קרב ובא בצעדי ענק ואנחנו צריכים להתכונן לטורניר הAllStars... קדימה זיו it's money time!

- אני לא מצליח, עדיין, לסדר את הרעיונות שלי בראש וזה מביא לי את הסעיף. בשביל להפיג את העצבנות אני קורא את The elegant universe של Brian Greene ומתפלל להיות גאון כמוהו (הוא גאון אמיתי, לא גאון ספרותי. הוא פיסיקאי...).

- עדיין חסרים לי רעיונות לפוסט ה400, זה הפוסט הבא אגב.

- אני צריך רעיונות מגניבים לטיול רגלי נוסף שאני רוצה לעשות עד תחילת שבוע הבא. כל המטיילים מביניכם אחראים על להביא לי רעיונות...

זהו, בינתיים.

נכתב על ידי Anni3, 19/4/2006 12:49, בקטגוריות עדכון מצב אישי
0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע

אני דפוק בשכל, עם קבלות

- ' אני לא רוצה להגיד לך מה אתה'

-' אני טמבל, אני יודע'

-' יש צמתים בחיים שפשוט עוברים בלי להתחכם, אתה רוצה להיות קצין?

-' מאוד'

-' גם אני רציתי להיות קצין, אבל אני קצין ואתה חכמולוג'

כך המפקד שלי בישר שלי שלא רק שאני לא יוצא לקורס הקצינים שנפתח עוד שבעה ימים עקב הקצאות אלא אני גם לא יוצא לקורס קצינים הבא שנפתח ולמעשה אני צריך לעשות את המבדקים שוב. למה?- הפסיכולוג, כן זה שדיבר איתי 10 דקות, החליט שאני לא כשיר פסיכולוג.

העניין הוא נקמה, אף אחד לא חושב שיש לי באמת בעיה אישיותית להיות קצין אחרת לא היו טורחים להביא אותי עוד חמישה חודשים למבדקים חוזרים- שוב דבר אישיותי לא משתנה בפרק זמן קצר כל כך. העניין הוא פשוט נקמה, לערער את מי שהייתי ב10 דקות אצל הפסיכולוג שהוא, כנראה, לא אהב בכלל.

לאותו פסיכולוג אין מושג בכלל כמה נזק הוא גרם. התקן שהייתי צריך לאייש רק עוד מספר חודשים (שהייתי חוזר מהקורס) כבר יתפס ואני לעומת זאת לוקח תקן שפתוח כבר עכשיו, את התואר השני שלי (שעל מנת לסיים אותו נדרש לי רק סמסטר אביב אחד מסכן) אני לא אוכל לסיים בשנתיים הקרובות מכיוון שהיציאה המאוחרת לקורס הקצינים תיצור מצב בו אני מתקצן לי בזמן סמסטר האביב הבא וכפועל יוצא לא אוכל לסיים את התואר השני בזמן שאני עוד בשירות החובה ולכן הלימודים חינם שהטכניון מציע כבר לא יחולו עליי.

הכל, כנראה, מפני שהייתי שאנן והעזתי (בחוצפתי) להסביר לפסיכולוג כמה עובדות חיים שהוא לא היה ער אליהן, ביניהן העניין שהעובדות לא משנות אלא רק הרושם שאתה מותיר על אנשים (והנה עוד דוגמה מצויינת: הותרתי רושם גרוע ואין לי, או לכל אחד שעשה איתי טירונות, ספק שאני מתאים להיות קצין) והעניין שאנשים שמעוניינים ללכת לקורס קצינים נושאים תכונות אופי של קצין יותר מאשר שאר האנשים- אין זה אומר שלא נדרש קורס קצינים על מנת לחדד ולהעצים את התכונות האלה.

נכתב על ידי Anni3, 31/3/2006 20:31, בקטגוריות עדכון מצב אישי
3 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ג’ורג’. ב-31/3/2006 23:58

שיחת חנונים בלב ים כוסיות נוטפות סקס

למרות שהוא היה גמור מעייפות שכן במהלך כל השבוע הוא ישן אך ורק חמש שעות כל יום, נפגשנו ונסענו לפאב מרפיס במרינה. על שתי מרפיס, פלטת מטוגנים ושתי קולות השלמנו פערים שבהחלט היו דרושים להיסתם. הרבה זמן שלא התראינו ובשלב הזה לא רק שכבר לא הייתי סגור באיזה פרק הוא בחיים אלא גם מה המחשבות שלו על מה שהיה ומה שיהיה.

האווירה בפאב היתה ממש סבבה והגידול האקספוננציאלי בכמות הכוסיות במרינה, כפונקציה של הזמן, היה ממש לרוחי. המחיר היה סבבה גם כן.

היציאה היתה ממש במקום אולם היתה קצרה מדי, על מנת להשלים פערים ידרשו לנו עוד הרבה שעות ביחד. הרבה היה על קורס קצינים, ומה תהיה ההצבה שלו בעתיד. דיברנו על הימים הראשונים שלי בתפקיד מעט וגם על מתמטיקה ופיסיקה- חנונים בלב ים של כוסיות נוטפות סקס.

היה ממש במקום.

נכתב על ידי Anni3, 25/3/2006 01:41, בקטגוריות עדכון מצב אישי
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Anni ב-25/3/2006 02:00

זה נגמר, זה נגמר ! והחיפוש אחר חברה

- למה לא כל הבנות חושבות אותו דבר? למה זה טוב שלכל אחת יש דיעה משלה ומשהו אחר שהיא מחפשת בגבר, ותפיסת עולם מיוחדת משלה. רצונות, תשוקות, מחשבות... למה זה טוב עכשיו? אי אפשר לקבל איזה טופס הוראות מסודר איך להבין את כולכן? למה כל אחת אוהבת את הגבר שלה בצורה אחרת, אתן לא חושבות שהיה יותר פשוט אם הייתן מעתיקות אחת מהשניה את הטעם?- מה שטוב למבחנים בתיכון טוב גם בחיים האמיתיים.

- זהו, פרק אדיר בחיים שלי הסתיים עם תוצאות די משביעות רצון (אף פעם אי אפשר באמת להיות מרוצה...). מהיום, בערך, אני גם מהנדס וגם שליש מדען אז ככה שנותרו רק עוד שני שליש וכבר אפשר לעבור לכבוש אפיק אחר, אחד מיני רבים (רבים מדי) שיש לי.

-אני מחפש חברה (לא את! את מגעילה את השועלים!) ומיום ליום זה מתברר להיות פרוייקט יותר מסובך משני התארים שלי.

- הוצאתי את התחפושת מהמחסן ורק הסתכלות חפוזה בה מעבירה בי צמרמורת. הצבא הזה בא לי טוב לא עכשיו.

-השותפה שלי אמרה לי שאני טיפוס של "להביא לאימא"- אני לא בטוח אבל אני חושב שאני צריך להיעלב מזה.

זהו, כמה מחשבות ספורדיות לסיום חיי האזרחיים...

נכתב על ידי Anni3, 21/3/2006 23:45, בקטגוריות עדכון מצב אישי
7 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של עב"ס ב-23/3/2006 08:45

מכתב פרידה מעתודאי

אין שום סימון ביומן למשהו שאני צריך לעשות אחרי מחר שכן היום זה היום האחרון בחיים האזרחיים שלי וממחר ישנו חור-שחור שלא משחרר ביט אחד של אינפורמציה לכיווני. אני יודע כמה דברים, למרות הכל: אני יודע שאני צריך להגיע מחר בבוקר לתל-השומר. זהו , בעצם. החל מכאן ישנן רק ספקולציות. אולי יאמרו לנו להגיע לגלילות, אולי לא. אולי ישלחו אותנו ישר הביתה ואולי לא. אולי אני אצא להכנה לקורס קצינים ואולי לא. אולי אני אעבור ביחידה לפני ההכנה לקורס ואולי לא.

דבר אחד בטוח, אני ממש אתגעגע למקום הזה- אין מה לעשות, זהו תמיד סופו של הסיפור הזה. למרות שכל סטודנט של הטכניון מקלל כל יום שהוא נמצא פה הוא יודע איפשהו שהוא מאוד נהנה מהאוירה הלימודית והחיים הסטודנטיאליים- בטח ובטח כאשר האלטרנטיבה היא חיי הצבא. למרות שישנו סיכוי שאני לא אצא לקורס קצינים (בכלל או על ההתחלה) ואז אני אשאר רשום לי לתואר שני ואמשיך לקחת את הקורסים, אין סיכוי כלל שאני אגיע לפה על מנת ללמוד- היחידה לא תאשר לי בחיים, ואני גם לא מתכוון לבקש, ללמוד לתואר שני על היום הראשון אני מגיע לשם. אם אני רוצה ללמוד לתואר שני זה על חשבון הזמן הפנוי שלי לעת עתה, וזה מקובל עליי לחלוטין. ממשיך ללמוד ישר או לא, זה לא משנה, להגיע לפה אני לא אגיע זה בטוח ולכן אני די נפרד מהמקום הזה היום עם הרגשה מבאסת קצת- אני רואה את כל חבריי ממשיכים ללמוד וגם אני רוצה.

אני ממש אתגעגע לשריצות שלי אצל חברים בערבים, ליציאה לפאבים, ל"אני עתודאי, אני לומד, אני מתגייס עוד הרבה זמן", לסביבה האינטיליגנטית פה, לחברים היותר רחוקים מהפקולטה שאיתם למדתי המון קורסים. לחברים מהפקולטה האחרת שלי. לחברה שנה מעליי שהדריכו אותי ולחברה שנה מתחתיי שיצא לי להכיר. למרצים, למתרגלים ולספריית פיסיקה והספרים שלה שנעשו חלק ממני אחרי 4 וחצי שנים.

יא-בא-באי איזה חנני זה יצא...

נכתב על ידי Anni3, 21/3/2006 08:06, בקטגוריות עדכון מצב אישי
6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של החתול של שרדינגר ב-22/3/2006 00:47

מחר יום הולדת

נולדנו בדיוק באותו תאריך וכבר שחקנו לגמרי את הבדיחה שיוצא לנו "במזל" כל שנה לחגוג ביחד את היום-הולדת. אני מכיר אותו מאז כיתה ט' והוא אחראי, כמעט לבדו, לכך שתקופת התיכון שלי בנתניה (שעברתי אליה רק בכיתה ט') היתה תקופה מצויינת. כמעט ולא נפרדנו מאז כיתה ט'- ישבנו באותו שולחן החל מהמחצית השניה של הכיתה ועד תום כיתה יב'. לאחר התיכון שנינו הלכנו לטכניון, אולם למגמות שונות, והתראינו די הרבה. בטירונות ישנו מיטה על יד מיטה ואת המילואים גם כן עשיתי איתו באותו ישוב (ושוב ישנו מיטה על יד מיטה). למדנו הרבה ביחד, צחקנו המון ביחד והעברנו אלפי שעות ביחד.

הוא הבן אדם הטוב ביותר שאני מכיר. כולם אוהבים אותו ואין בן אדם אחד בעולם שמסוכסך איתו. הוא לא מקנא, הוא לא מתעצבן והוא אף פעם לא אומר "לא" כאשר מבקשים ממנו עזרה במשהו. כל יום הולדת מאז כיתה ט' הוא הקדים אותי בשיחת טלפון- טילפן על מנת לאחל לי מזל טוב וגם אם הוא העיר אותי בשש לפנות בוקר במיוחד בשביל זה מעולם לא התעצבנתי על כך.

עוד שעה נכנסת יום-ההולדת המשותפת שלנו (יום הולדת 23 אגב) ופעם ראשונה שאנחנו לא יכולים להתראות ביום הזה כי הוא תקוע באיזה בסיס ואני עוד לא ולכן יום ההולדת הזה מתחיל בתחושה של קצת בעסה.

יום שישי הבא קבענו להיפגש על מנת לחגוג. אמנם מאוחר מדי אבל בכל זאת. יש לנו גם הרבה מאוד catching up to do... אני לא יכול להתנתק מהמחשבה שהוא היה נשמע קצת מוזר בטלפון. נזכרתי שהרבה מאוד זמן (מאז שהוא נכנס לקורס קצינים) לא התעדכני כמו שצריך במה קורה איתו ויום שישי הבא תהיה הזדמנות מצויינת.

זהו... סורי על הפוסט המעט דכאוני.

נכתב על ידי Anni3, 17/3/2006 23:09, בקטגוריות עדכון מצב אישי
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Anni ב-18/3/2006 11:39

בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר לינק ישיר לכאן דף כניסה
Chronicles You've been here before