אני, היא, החברה שלה והעלבות טלפוניות

הקול שאליו התעוררתם לפני כמה ימים איפשהו בסביבות אחת-עשרה בלילה היה הקול של שבירת שיא. כן, אני שברתי עוד שיא (מוצלח שכזה, תמיד הייתי). לאחר שלא הסתדר עם המסוממת, לא הלך עם הרקדנית הפסימיסטית, לא צלח עם הבת הפרפקציוניסטית וגם את קוראת הבלוג המושבעת הצלחתי להעליב, הגיע תורה של החיפאית...

הכל התחיל בחתונה של בחור מהמדור. לאחר כוס של ויסקי, ישבתי מרוצה מעצמי סביב השולחן עם שאר הצעירים מהמדור כשלפתע הפתיעה אותי אחת הבחורות מהמדור "אני רוצה לסדר לך חברה שלי". בכל מצב אחר הייתי מסתובב אחרונית לוודא שהיא מדברת אליי, אבל אנחנו היינו השולחן הזה- תמיד יש אחד כזה- שנמצא על רחבת הריקודים (מה שאמר שעד סוף הלילה לא נותרו יותר מדי אנשים שלא ניסו להרקיד אותנו...).

כמה דקות לאחר מכן, לאחר שקצת התפזרו האנשים, התיישבתי ליד אותה בחורה והתחלתי לברר פרטים- להפתעתי הסתבר שהבחורה שאותה רוצים לסדר לי היא על תקן "חברה ממש ממש טובה". בנוסף היא בת 20, מש"קית חינוך (איך יכול להיות רע?!), משתחררת בקרוב ותטוס לדרום אמריקה לטיול. עוד, היה לה חבר שלוש שנים אבל היא נטולת-חבר כבר בערך שנה.

יום למחרת החברה מהמדור כבר אישרה את התהליך עם הצד הנשי והיא נתנה אור ירוק- אפשר היה לתת לי את המספר שלה.

עברו כמה ימים עד שהרמתי טלפון- הייתי צריך לברר עוד כמה פרטים עם החברה מהמדור וזו היתה מחוץ ליחידה במשך יומיים, ואת היום השלישי והרביעי העברתי בעיקר בלהיות צרוד ומשתעל. ביום שבת בערב, לעומת זאת, הרמתי אליה טלפון.

השיחה נידונה לכשלון עוד בשניה הראשונה- היא התעקשה להמשיך לדבר ("זה בסדר, דבר") למרות שהיא ישבה בפאב עם זוג חברים ושמעה רק חצאי מילים ממה שאמרתי. אני לא בטוח מה היה, אם היה יוצא משהו לולא היא היתה שומעת אותי רע באותה שיחת טלפון, אבל להיעלב היא לא היתה נעלבת...

במהלך השיחה נטתי לציניות מוגזמת ואמרתי לה שנראה לי שהחברה המשותפת שלנו כנראה "מרחמת עליי", מכיוון שהיא מענה לשמוע "עליי" ושמעה "עלייך" קיבלתי תשובה קרירה "לא, אני לא חושבת שהיא מרחמת עליי". למרות שניסיתי, מיד אחרי, לתקן את עצמי עם "לא, אמרתי 'עליי'", היא לא שמעה את זה גם ולכן כעבור חמש דקות היא חתמה את השיחה עם ההבטחה שנועדה לא להיות מקויימת, בידיעת שני הצדדים, "טוב, אני כבר אטלפן אליך מחר".

בוקר למחרת אספתי את המגשרת מתחנת הרכבת ונסענו לאיזה אירוע צה"לי מיותר שכלל זקנים וסיפורי מלחמה. בדרך היא פצחה "הבנתי שלא הלך משהו אתמול עם ____", וכל מה שנותר לי היה להסכים. היא המשיכה ואמרה ש___ נעלבה ואני מיד הבנתי ממה.

מכאן כל שנותר היה לי הוא להעביר מסר של פיוס ושלום עולמי דרך החברה מהמדור בחזרה לחברה שלה- כבר לא יצא מזה כלום ולראייה השיחה שהובטחה לי לא קויימה.

אני צריך להעביר קורסים...