אחותי ושוטרים

דיברתי עם אחותי על כך שעצר אותי שוטר סמוי מפני שדיברתי בטלפון בזמן נהיגה אבל לבסוף שחרר אותי רק עם אזהרה מכיוון שלא היו לי עבירות בשנתיים האחרונות. אחותי, לעומתי, דווקא קיבלה דו"ח אבל הקריאה מהראש לשוטר את החוק שאומר שהיא זו שצריכה לרשום את הודאת הנהג ולא הוא ושייתן לה לחתום, ואז לאחר שכולו היה מעוצבן עליה, ביקשה ממנו דף ואז עוד דף בשביל לסיים לכתוב את ההודאה שלה. היא גם ביקשה ממנו עט ומרחה לו את הזמן, הכל במחאה על הקטע השוטרי הזה שהם גורמים לך להתייבש באותו במשך איזה 10 דקות עד שהם יוצאים אליך עם הדו"ח.

אני מה-זה מרחם על שוטרים שנופלים על אחותי...

פגישת מחזור עם האקסית

נפגשנו בחיפה והלכנו ובדרך הביתה עצרנו, לבקשתה, על חוף הים לטייל קצת. טיילנו די הרבה ודיברנו לא מעט, בעיקר על דברים לא רצינים.

נפל לי האסימון שהיא הבחורה החזקה ביותר שאני מכיר, כמות הזבל שהחיים האכילו אותה לא מתקרבת לשום דבר שראיתי אצל מישהו אחר והיא עוד משמשת משענת לאנשים מסויימים. שאלתי אותה מי או מה מחזיק אותה על הרגליים אבל קיבלתי תשובה צינית. אני רגיל.

כמה חודשים לאחר שהתחלנו לצאת וכבר היינו עמוק בתוך קשר מאוד רציני היא חידשה את הקשר עם אחד מהאקסים שלה. הוא היה האקס המיתולוגי, זה שזרק אותה ולא היא אותו וזה שהיא קברה את עצמה בהרהורים לגביה ולגביו במשך תקופה ארוכה שלוותה בהרבה בכי. היא נפגשתה איתו לרגל סיום קורס קצינים שלו (אולי זה היה קורס מ"כים... לא זוכר). אני זוכר שהיא חזרה ואמרה לי שהיא עכשיו יודעת בודאות שעבר לה ממנו משום שהיא בילתה איתו ועם חברים זמן והיא לא הרגישה כלום. ככה זה אצל בנות, כאשר אין משיכה פסיכולוגית אין משיכה גופנית (אצל הרבה מהן).

היום אני הייתי על תקן האקס המיתולוגי הזה שלה, היא בטח חזרה לאחר מכן לחבר שלה והודיעה לו שהיא התגברה סופית ולמרות שאני מחכה לרגע הזה כבר כמעט שנתיים, הוא די מבאס.

אני דפוק בשכל, עם קבלות

- ' אני לא רוצה להגיד לך מה אתה'

-' אני טמבל, אני יודע'

-' יש צמתים בחיים שפשוט עוברים בלי להתחכם, אתה רוצה להיות קצין?

-' מאוד'

-' גם אני רציתי להיות קצין, אבל אני קצין ואתה חכמולוג'

כך המפקד שלי בישר שלי שלא רק שאני לא יוצא לקורס הקצינים שנפתח עוד שבעה ימים עקב הקצאות אלא אני גם לא יוצא לקורס קצינים הבא שנפתח ולמעשה אני צריך לעשות את המבדקים שוב. למה?- הפסיכולוג, כן זה שדיבר איתי 10 דקות, החליט שאני לא כשיר פסיכולוג.

העניין הוא נקמה, אף אחד לא חושב שיש לי באמת בעיה אישיותית להיות קצין אחרת לא היו טורחים להביא אותי עוד חמישה חודשים למבדקים חוזרים- שוב דבר אישיותי לא משתנה בפרק זמן קצר כל כך. העניין הוא פשוט נקמה, לערער את מי שהייתי ב10 דקות אצל הפסיכולוג שהוא, כנראה, לא אהב בכלל.

לאותו פסיכולוג אין מושג בכלל כמה נזק הוא גרם. התקן שהייתי צריך לאייש רק עוד מספר חודשים (שהייתי חוזר מהקורס) כבר יתפס ואני לעומת זאת לוקח תקן שפתוח כבר עכשיו, את התואר השני שלי (שעל מנת לסיים אותו נדרש לי רק סמסטר אביב אחד מסכן) אני לא אוכל לסיים בשנתיים הקרובות מכיוון שהיציאה המאוחרת לקורס הקצינים תיצור מצב בו אני מתקצן לי בזמן סמסטר האביב הבא וכפועל יוצא לא אוכל לסיים את התואר השני בזמן שאני עוד בשירות החובה ולכן הלימודים חינם שהטכניון מציע כבר לא יחולו עליי.

הכל, כנראה, מפני שהייתי שאנן והעזתי (בחוצפתי) להסביר לפסיכולוג כמה עובדות חיים שהוא לא היה ער אליהן, ביניהן העניין שהעובדות לא משנות אלא רק הרושם שאתה מותיר על אנשים (והנה עוד דוגמה מצויינת: הותרתי רושם גרוע ואין לי, או לכל אחד שעשה איתי טירונות, ספק שאני מתאים להיות קצין) והעניין שאנשים שמעוניינים ללכת לקורס קצינים נושאים תכונות אופי של קצין יותר מאשר שאר האנשים- אין זה אומר שלא נדרש קורס קצינים על מנת לחדד ולהעצים את התכונות האלה.

מי הוא/היא הדייט שלכם באמת...

כאשר אתם יוצאים עם מישהו בפעמים הראשונות אין לכם מושג באמת מי הוא, מה הוא חושב ולמה הוא חושב את זה. היה לי דייט לפני שבועיים שרק כשבוע אחריו, בעקבות פוסט שהיא פירסמה (לא לגבי הדייט...) הבנתי מול מי באמת ישבתי... האמת היא שזה קצת הפחיד אותי.

שבוע על הספסל

אני ובוריס יושבים כבר שבוע על הספסלים של השק"מ ביחידה. מר תואר שני במדעי המחשב ומר שני תארים, בפיסיקה ובהנדסת חומרים, הם כרגע בהתאמה- מש"ק ספסלים וע. מש"ק ספסלים.

תשע נקודות שונות על הבחירות

- למרות שרוצים ליחס את ההצבעה התומכת במפלגת הגימלאים בקרב הציבור הצעיר יותר כתוצאה טובה של קמפיין מוצלח ואינטנסיביות שיווקית נכונה, אולם כל אלו לא השפיעו כלום לעומת הגורם האמיתי לעלייה הדרמטית של מפלגת הגימלאים לשלטון והיא התחושה שהלכה וגברה בעם שראשי השלטון פשוט "לא רואים ממטר" את הזקנים וזאתי טופחה מדי מהדורת חדשות על ידי תמונות- של קשישים ברחוב, של קשישים בבתי חולים, של אלו שניתקו להם את החשמל ואלו שאין להם כסף לחיות ומשפחתם לא תומכת בהם ועוד. הקמפיין האמיתי של מפלגת הגימלאים היה האמיתי ביותר, לא היה בו שקרים, לא היו בו גימיקים היתה בו פשוט מציאות עגומה של מדינה שרוצה להיקרא מערבית אולם שוכחת את זקניה.

העלייה המטאורית החלה רק לאחר שהתפרסם שלגימלאים יש שני מנדטים, הידיעה הזו היתה מעין סימן "זה בסדר" עבור כל אלו שעד אותה נקודה אמרו לעצמם 'מה אתה אצביע לגימלאים, זה מגוכך'. עם פרסום הסקר אנשים הבינו שזה בסדר לחשוב כך, שזה לא גימיק וזו לא בדיחת קמפיינים כמו המפלגות הקטנות הקיקיוניות האחרות.

- קדימה הפסידה, לא משנה איך מסובבים את זה למפלגה ניבאו משהו בסביבות ה-40 מנדטים במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה שהסתיימה אתמול. אך את מי באמת צריך להאשים בכשלון הזה? אולי יונית וגדי לא שמים לב אבל המערכת התקשורתית העקומה שלהם היא-היא שגרמה לנפילה של קדימה. מה זו ההתיממות המעצבנת הזו של מגישי החדשות נוכח אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר בתולדות המדינה? מה זו ההתפלאות הנאיבית הזו?- הרי אם במשך ארבעה חודשים כל יום (כל יום!) אומרים לציבור שלקדימה יש משהו כמו 40 מנדטים, מה חשבתם שיקרה?- ברור שמלאכת פמפום הסקרים הזו תוליד שאננות אדירה. אם אולמרט רוצה להאשים מישהו בנפילה של קדימה שיאשים את התקשורת. גם ככה תמיד מאשימים אותם.

- דב וייסגלאס אידיוט. גם לאחר שפאנל הכתבים אמר הסביר לו שמפלגת קדימה אולם קמה רק לפני ארבעה חודשים אבל ראשיה היו בשלטון כבר מאז ועוד הרבה לפני, עדיין הוא סרב להבין את זה שאתמול המפלגה נכשלה. הוא התפאר בכך שהמפלגה התחילה עם 24 מנדטים ובביטל בזלזול את הקביעה שהיא החלה עם 44 מנדטים.

איזה מעצבן!

- למפלגת ליכוד אין את מי להאשים חוץ מאת עצמם. שנים שהם מפילים ומפריעים למפלגות שלטוניות שמאלנית רק על מנת לקחת את הכרטיס לראשות הממשלה וליישם בדיוק את אותם דברים רק באיחור-מתודי שנובע מקיבעון מחשבתי וחוסר יכולת להבין את מה שבשמאל משום מה תמיד הבינו. לליכוד תמיד היתה בעיה בהטמעת רעיונות חדשים. אז לאחר שהליכוד שלף את הקלף החזק ביותר שלהם-אריאל שרון- וגם הוא אכזב את אלו שנשארו ימניים על אמת ולא חונכו מחדש להיות מרכז כמו שרון, מה הם ציפו שהבוחרים יעשו?!- אם הם רצו ימין הם הצביעו למישהו בקם כל בוקר בצד הימני של המיטה (ליברמן) ואם הם השתכענו אז הם הצביעו קדימה, אבל למה להצביע למפלגה שבמשך שנים לא מספקת את הסחורה שהיא מציגה ערב הבחירות?!

נו טוב לפחות עכשיו יהיה אפשר לתקן את הנזקים של לימור לבנת בחינוך.

- אני מחזיק מעמיר פרץ, לא פשוט לגרום לאלפי אנשים לאבד את מקום עבודתם, לגרום למאות אנשי עסקים לפשוט רגל, לעשרות עסקנים לאבד מיליוני ולמדינה אחת לנזקים של מיליארדים ואז עוד לבוא עם כרטיס חברתי שרשום עליו "אני המושיע החברתי-כלכלי, אני אתקן את עוולות השלטון, אני אתן לכל עובד לפחות 1000$"- צריך שיהיה לך ביצים בשביל לעשות את זה ועוד בלי להתבלבל בכלל.

- ש"ס לקחה 13 מנדטים. הדגל בחצי התורן. אם אולמרט יכניס את קרציות המערכת האלה לקואליציה שוב לא ישאר כסף לאלה שבאמת צריכים אותו. מה זה הגוף הזה ש"ס שבנה לעצמו תת-מערכת שלטונית בתוך המערכת הראשית, עם חינוך משלהם ומוסדות, מוסדות משלהם ותקציב מיוחד בשבילהם? אני רוצה לפגוש את החוצפן שחושב שתלמיד ישיבה שאפילו אי אפשר לקחת ממנו מיסים כי הוא לעולם לא יעבוד, שווה יותר ממני או מכל חילוני או דתי אחר שלומד באוניברסיטה. פשוט פשע.

- שינוי נפלה, לא מפני שהחילוניים הפסיקו להתעצבן שגונבים להם את הכסף אלא משום שהאימפוטנטיות של מפלגת שינוי היתה בלתי נסבלת. יכול להיות שהם עשו משהו אבל כנראה לא מספיק בשביל שאני אדע על זה וכבר אמר מישהו חכם שבכנסת אם אתה עושה ולא אומר שאתה עושה כאילו לא עשית. ת'כלס גם לא נראה לי שהם עשו משהו- עם 15 מנדטים הם לא היו צריכים בכלל לפזול לכיוונים מדיניים אלא להיכנס לכל קואליציה שהיתה מוכנה לענות לדרישות החברתיות שלהם, בדיוק כמו שש"ס עושים ובדיוק כמו שכל מפלגה חברתית אחרת צריכה לעשות.

גם שינוי וגם ש"ס באופוזיציה... כאשר היסטוריונים יבוא לנתח את תקופת השלטון הזאת הם יתפקעו מצחוק. שתי מפלגות חברתיות אשר מהוות את שני צידי המטבע ישבו באופוזיציה... חוצפה ועבירה נגד הדמוקרטיה, זה מה שזה.

- מרץ היא מפלגה חברתית טובה מאוד. לאנשיה יש תפוקה פרלמנטרית גבוהה, חבל שכל פעם הם משחררים איזו סיסמה פוליטית ולא מצליחים לצבור מנדטים.

-דבר אחרון, חבר אמר לי, לפני הבחירות שהגימלאים ועלה ירוק רוצים להתאחד למפלגת "סבאל'ה ירוק". אותי זה הצחיק.

ביקורת על הסרט "ונדטה"

עשרות חננות צבאו על בית הקולנוע הוד בדיזינגוף על מנת לראות את אליענה בקייר מצלמת איזו שטות טלוויזיות ולקבל שיעור מגדול המורים הרי הוא עוזר ההפקה של פיסת הזבל הקולנועית ההיא שצעק עלינו "אחרי זה אתם מפלאים למה הילדים שלכם לא שומרים על שקט! אתם לא יכולים להיות בשקט..."

ניכנסנו בסופו של דבר לקולנוע הקטן והמסכן הזה רק על מנת להתחרות על המקומות של השורה הראשונה או השניה- תענוג לראות סרט כזה כאשר התמונה כל כך קרובה אליך שהעיניים שלך דומעות רק מלנסות לעקוב אחרי התמונה שזזה מהר מדי.

לסרט אין עלילה מתוחכמת וגם לא עריכה טובה, אותה טרנסופרמציית קומיקס-סרט לקויה שSin City היתה גולת הכותרת שלה קיימת גם פה רק בעוד שבSin City לא היתה כוונה לבנות תסריט שמבוסס על הקומיקס אלא פשוט לצלם את הקומיקס, בסרט הזה דווקא היתה כוונה לעשות כן והיא לא יצאה טוב לפועל. הסרט בפירוש לא זורם כמו סרט שנכנתב לו תסריט שהיווה את היסוד, אפשר להרגיש שהיסוד של הסרט הוא לא בתסריט קולנועי אלא במדיה אחרת.

בהינתן עריכה די מעצבנת ותסריט לא מקורי בכלל נותרו רק שלושה דברים שהחזיקו את הסרט: הראשון הוא נטלי פורטמן, שנכון שזה נורא מגניב לרדת עליה כי אתה חנון והיא מהממת, אבל מה לעשות- הבחורה משחקת יוצא מן הכלל. הדבר השני הוא הצילומים של יוצרי מטריקס שאמנם לא דיגדגו את הרמה של מטריקס אבל בהחלט שוים צפיה. הדבר האחרון שהחזיק את הסרט הזה הוא בדיוק אותו להט, ציפיה וחחניזציה שהחזיקו את " שר הטבעות"- התלהבות יתר שלא תימצא מנוח אלא אם תגיע לפורקן רגשי במהלך צפיה הסרט שאמור, והוא יעשה כן ויהי מה, לספק חוויה ויזואלית חיה של מה שלמדת לאהוב מהנייר המודפס.

אמנם הרעיון מאחורי הקומיקס לא מקורי כלל (אפילו לא קצת) והמעבר מקומיקס לסרט היה בין הגרועים שניתן היה לחזות, הטקסט היה קצת חורק פה ושם והיו כמה צילומים שהעלו שאלות לגבי מחלת הפרקים של הצלם, רמת המגניבות (או "מיגנב") של הסרט נותרה גבוהה לכל אורכו- אין ספק שקטעי המגניבות המרכזיים סיפקו הנאה אדירה וזה בכלל לא משנה שהקטעים האלה צעקו "וואי זה מה זה בא מתוך קומיקס, אף אחד לא מדבר ככה ואין סיכוי שמישהו יעשה כאלה דברים ושום דבר לא הגיוני פה בכלל!!!"

אם לא הייתי שומע ילד בן 12 אומר, ביציאה מן הסרט שהסרט היה "דפוק" אז הייתי אומר שהסרט בטוח טוב לילדים, אולם העניין הותיר בי ספק.

הסרט הוא סרט מגניב, לא יותר מזה. הוא לא עמוק, הוא לא מרתק בצורה יוצאת-דופן והוא לא גורם לך לצאת מגדרך לאור אחד מהאפיקים הקולנועים האפשריים, הוא סרט מגניב שרצוי מאוד לראות בקולנוע (בגלל סצנות הקרב...) אולם בהחלט, בהחלט, בהחלט לא שווה להידחף דרך עדר מגה-חננות בשביל זה.

מוזרים, פוגו!

מפלגת הגימלאים בעליה

מסע קמפיין שלי עבד נפלא יותר ממה שחשבתי ולמרות שלא השקעתי יותר מדי מאמצים בו נראה כאילו מפלגת הגימלאים עומדת לקבל 2 מנדטים.

בושה למדינת ישראל שהגימלאים צריכים להקים מפלגה על מנת לקבל כסף שהם היו צריכים לקבל גם ככה, אבל... זה מה יש ועכשיו יש להם מפלגה ושני זקנים יכנסו לכנסת אולם לא בטוח יסיימו את הקדנציה (די, די, זה דבר נורא להגיד...)

כל הכבוד להם ולי.

על שני דברים חשובים

שני דברים נפלאים קרו היום. הראשון הוא שהצלחתי לעבור שלושה מנגנוני אבטחה- יצאתי מהיחידה על אזרחי, ונכנסתי ויצאתי מהרכבת על אזרחי. איזה גיבור אני-באמת הישג גדול. כנראה שהצבא גורם לך לחשוב כמו ילד קטן בין אם אתה רוצה ובין אם לא, לא משנה בן כמה אתה וכמה אתה מסרב.

הדבר השני קשור למשהו אישי יותר ולא נעים אבל בואו פשוט נגיד שאני שמח שדברים יצאו משליטה משום שהם יצאו משליטה לכיוון הנכון.

דנה נתנה לי אישור

'נו, איפה כל הכוסיות' חשבתי לעצמי כאשר עליתי סוף כל סוף על אזרחי והסתובבי כולי מרוצה מעצמי ברחבי היחידה 'לאן כל החמודות שאתה נאלץ לעבור אצלן בטופס הטיולים נעלמו, למה הן לא פה מתרגשות ביחד איתי מזה שאני לא נראה כמו ילד בן 18 ביומו הראשון בצבא יותר?!'

כאשר נשאלתי על ידי שלושת המחויילים החדשים האחרים ליחידה מה קורה איתי (למה כבר עליתי על אזרחי) פשוט אמרתי שקיבלתי אישור מגבוה- הפקידה דנה שהיתה אחראית לקבוע לי פגישה עם הביג-בוס שלי ולתאם לי עוד טופס טיולים, למטרות ממוקדות יותר.

את רוב היום העברתי בשק"ם, כרגיל. ישבתי לי מהבוקר על הספסל ושתיתי מים. סוג המים החדשים שאימא שלי קנתה מעוצבים בעיצוב שנותן להן חזות של וודקה-אבסולוט אז למרות שהופתעתי לשמוע צעקה מאחורי "אחי, מה אתה שותה וודקה על הבוקר?" הבנתי מאיפה הבלבול נובע די מהר. המבולבל היה העובד בקפיטריה, דרך אגב.

אחרי שיחה די חלקה עם הביג-בוס הוא הפנה אותי לשיחה נוספת עם מישהי שצריכה לתת לי תשובה הרת גורל- אני מקווה שהתשובה הזו תבוא מהר, עד אז אני אמשיך להתייצב בשק"ם כל בוקר.

עוד יום פורה של מר עתודאי.