ביקורת כנגד צה"ל

ערב הבחירות בישראל ראשי החמאס אמרו שתוצאות הבחירות בישראל יגדירו את דרכי הפעולה של החמאס באיזור, יתוו את עקרונות הפעולה שלהם במלחמתם נגד ישראל. נראה שבעוד החמאס מפנים את הבחירות הדמוקרטיות אשר משקפות את רצון העם האויב, אנחנו לא ואילו אנחנו כבר מספר שנים בתחום הדמוקרטיה.

כאשר העם הפלשטיני בחר, באופן דמוקרטי, בחמאס הוא בחר בדרך מדינית אשר נותנת לישראל לגיטימציה לירות פגזים וטילים לעבר הרשות הפלשטינית. אזרחים תמימים נהרגים?- גם הקאסמים (ועוד מעט הקטיושות) שהם יורים לא מבדילים בין חיילים לאזרחים ואני לא צריך שישראלי יהרג לי בשביל לזכות בלגיטימציה המוסרית לפגוע באזרחים שלהם, זו הרי רק שאלה של זמן. אם כבר, בוא נשווה את הפעולות כמו שצריך- פעולת צה"ל אינה מכוונת נגד אזרחים אולם הצפיפות המחרידה בעזה כמו גם ההסתתרות של פעילי הטרור בין האזרחים גובה קורבנות תמימים, בעוד שפעולות החמאס (אשר מאז הבחירות האחרונות הינו הצבא של העם הפלשטיני לכל דבר ועניין) מכוונות גם מכוונות נגד מתקנים אזרחיים ועוברי אורח.

יש דרך לבקר את הפעולות של צה"ל ויש גם נושאים שבהם באמת כדאי וצריך לבקר אותו, אבל הביקורות השמאלניות הקיצוניות שמוטחות כנגד צה"ל כאילו מתעלמות מהעובדה שאנחנו במלחמה, מלחמה מאוד נוחה כזו שבה כל אחד מאיתנו ממשיך ללכת לעבודה ולחיות את חייו הרגילים (כמעט לגמרי). אבל אנחנו במלחמה ועצם העובדה שהצבא שלנו משקיע מיליונים על השגת מודיעין וחיסול ממוקד של פעילי טרור ומבטל פעולות רק מכיוון שהפעילים האלה נמצאים בסביבה אזרחית הומה אדם, מעוררת הערצה.

ושוב דקירות בליל שישי...

הנה לינק, לצערי הידיעה בו היא לא משהו שיפתיע מישהו פה, היא אינה מכילה אינפורמציה חדשה או חושפת תופעה לא מוכרת:

http://news.walla.co.il/?w=//888095. השמות, המקומות, מספר המשתתפים ומספר הדקירות, אלו המשתנים היחידים בידיעות האלה, באופן ציני אוכל לומר שאפשר להכין TEMPLATE של הידיעות האלו ולשנות את המשתנים האלה בלבד כל סופ"ש.

החברה שלנו בהחלט נעשית אלימה יותר, כאשר בכל יום מספר האנשים שמתירים לעצמם לשחק ב'אלוהים' גדל.

יש משהו בבסיס של כל הגברים שהוא לא בסדר, המשהו הזה גורם להרבה מאיתנו להרגיש יותר ממה שאנחנו באמת כאשר אנחנו מבצעים עבירה, כאשר אנחנו נוסעים מעל המותר בחוק, עושים חאראקות, מעצבנים את המורה, מחטיפים מכות, מעשנים בגיל 16, מאיימים, זורקים אבנים, יורים צרורות לאוויר, דוקרים בפתחי מועדונים בעזרת סכין ביתית או רוצחים מישהו בעזרת נשק חם. משהו שבבסיסו הוא עקום לגמרי שגורם לנו להתאהב בסיכון, בהטלת הפחד, בחוסר המעצורים, ב"כבוד", בחוסר משמעת ובהטלת סררה. אותו דבר דפוק שמאגד את ה"קולים" של הכיתה ביסודי, את ה"ערסים" של הכיתה בתיכון ואת העבריינים ביחד בשלב מאוחר יותר- אז הם כבר נקראים מאפיה או משפחות הפשע.

כאשר אדם דוקר את חברו בגלל ויכוח שטותי בפתח של פאב, לדוגמה, הוא לא עושה זאת בלהט הרגע- הוא יצא מהבית עם סכין בשביל לחפש את הרגע הזה והעובדה שהוא יצא מהבית מוכן לקטטה אלימה מצביעה על כך שבכל מסכת השיקולים שלא לא נכנסה עובדת העונש לאחר מכן. למה לכל הרוחות אדם לא לוקח את העונש בחשבון שהוא יוצא מהבית עם סכין מוכן לתגרה?- כנראה מכיוון שהוא יודע שהעונש במדינה הזאת הוא משהו שאפשר לחמוק ממנו בקלות וגם כאשר הוא מגיע, הוא מגיע חלש מדי.

לפחות בארה"ב השוטרים מפרקים את העבריינים האלה במכות רצח כאלה שגם אם השופט מטפל בהם בכפפות של משי הם חוזרים הביתה מבועתים.

עמיר פרץ כשר ביטחון 2

תיק הביטחון יעשה לעמיר פרץ מה שתיק האוצר עשה לבנימין נתניהו והוא יצטרך לקחת פסק זמן פוליטי או לפחות למצוא לעצמו מחליף הרבה יותר גרוע כך שישכחו את העוולות שהוא הולך לגרום. אני לא אומר זאת מכיוון שעמיר פרץ אינו ביטחוניסט אלא אני נשען על שני דברים שונים לגמרי:

1- העם לא רואה בעמיר פרץ איש ביטחון וגם אם לא צריך איש ביטחון אמיתי על מנת לנהל את תיק הביטחון זה לא משנה שהרוב תמיד צודק, גם אם הוא טועה. לך תספר לעם שהפיגועים היו נמשכים גם אם פרץ לא היה שר ביטחון- כשיהיה להם תירוץ כל כך נוח, כאשר יהיה את מי להאשים במצב שלא עומד להשתנות בהרבה אז הם יאשימו. סוף כל סוף יהיה פרצוף מהצד השני של האצבע המאשימה, עכשיו נוכל לדעת למה המצב הביטחוני שלנו גרוע- בגלל פרץ!

2- ההתנהלות של פרץ בשבוע האחרון חשפה את היותו פוליטיקאי קטן. למרות שהעיתונים חוזרים ואומרים שהוא איש נבון שקולט מהר, ושאף מטומטם לא היה מגיע לאן שפרץ הגיע, כולם גם יוצים כנגד המהלך הטיפשי של פרץ לכבוש את ראשות הממשלה. ממרום 19 המנדטים שלו כבר ניסה עמיר פרץ לתקוע מקל בגלגלי הממשלה של אולמרט אז מה יקרה כאשר ידרש לנהל את תוכנית ההתכנסות של המפלגה שיצאה זוכה, תכנית שלשמה בכלל היא זכתה במירב הקולות. אני חושש שפרץ יבין מהר מאוד שהוא מחזיק את השיבר של תוכנית ההתכנסות של מפלגת קדימה, אם הוא יהיה שר הביטחון ולמרות שכבר טענו בקדימה ששר הביטחון כפוף לממשלה ולראש הממשלה ואינו פועל לבד, הוא גם לא בדיוק בובה.

פרץ בתור שר ביטחון

בדרך כלל אני צודק אבל חייב להודות שאת האופציה שעמיר פרץ יהיה שר ביטחון גם אני שללתי ישר על ההתחלה, המחשבה שהמשבית הלאומי ינהל את משרד הביטחון צרמה לי מאוד והעובדה שהניסיון הצבאי שלי (רק שבועיים לאחר הגיוס) כבר עומד באותו קנה כמו שלו לא הוסיפה לקרדיט שאני מקנה לו בתור שר ביטחון.

אבל (!) באקטואליה יש אנשים שמבינים הרבה יותר ממני ובעוד אני מתעדכן היום במה שקורה באמצעות העיתונים השונים נתקלתי בתור של יואל מרקוס מעיתון הארץ, אולי הפרשן הכי טוב בארץ לענייני הכל.

יואל הצביע על כמה דברים שגרמו לי לשנות את דעתי לגבי כל העניין. ראשית חשוב לציין שכמעט אחד מכל שישה אנשים במדינה היה מעוניין לראות את עמיר פרץ בתור ראש ממשלה, אז בתור ראש ממשלה זה בסדר אבל בתור שר הביטחון לא? האם מישהו לרגע חושב ששר הביטחון מדווח לרב הראשי לישראל במקום לראש הממשלה?!

מרקוס המשיך והפנה את תשומת קוראיו לשם מישל אליו-מארי שהתביישתי שמעולם לא שמעתי. היא (כן היא) שרת ההגנה של צרפת והיא אפילו לא היתה טוראית בצבא. מרקוס מתריס כנגד התפיסה הישראלית ורושם מפורשות "במדינות דמוקרטיות שרי הגנה הם ציווילים. רק במדינות טוטליטריות תמצאו שרי הגנה במדי צבא".

נתון נוסף, בארה"ב דרושים לגנרל לשעבר עשר שנים של צינון על מנת להתמנות לשר הגנה. שר ההגנה הוא תפקיד פוליטי שניתן לאחד מחברי המפלגה שזכתה והוא מסיים את תפקידו עם סיום כהונתה של המפלגה.

אך מה שמרקוס המשיך וסיפר בהמשך באמת שבר את התיזה שלי לגבי היות עמיר פרץ שר ביטחון. בישראל כיהנו שישה שרי ביטחון אזרחיים שלא היה להם עבר צבאי מפואר: דוד בן-גוריון, פנחס לבון, לוי אשכול, שמעון פרס, מנחם בגין ומשה ארנס. הוא זקף לזכות שמות אלו דברים מספר, בקצרה כמובן (זה טור פרשנות בכל זאת). "דווקא שרי ביטחון בעלי עבר צבאי מפואר כשלו לא פעם" מציין מרקוס ומזכיר את רבין כשר ביטחון, שרון ודיין.

העובדה שרובינו ממשיכים להתעלם ממנה למרות שהיא תקועה לכולנו איפשהו בראש היא שלכל משרד יש מנכ"ל ותחתיו יש ועדות ומומחים וכל מה שצריך על מנת לנהל את המדינה באפיק אותו משרד גם אם השר האחראי החליט להתאבד. שר הביטחון לא צריך לדעת מראש איך לעשות תרגיל מלקחיים, הוא לא צריך לדעת לירות בטנק, לבצע הצלת שבוי או לדעת איך לפרוץ צפנים, הוא צריך להגדיר כיוון כללי למשרד ואולי עדיף, באמצעות שר ביטחון חברתי, לשדר לעולם שפני ישראל הם לשלום.

דבר מאוד נכון שמרקוס מציין בטור שלו הוא שפרץ בתור שר אוצר אינו רעיון חכם שכן העולם החיצוני עלול לפחד ממה שסוציאליסט יעשה לכלכלה המתפתחת שלנו. האמת היא שאם העולם היה מודע לפרטי פרטים כמה נזק פרץ עשה למדינה בהיבט הכלכלי אז הם לא רק היו מפחדים אלא גם תולשים את שיערות ראשם.

עמיר פרץ הוא השליט הבלתי מעורער של מפלגת העבודה

עמיר מרץ בהחלט בדק את הגבולות ביממה האחרונה. הוא בדק את גבולות הפוליטיקאים מבית, הוא בדק את גבולות הפוליטיקאים מהמפלגות האחרות והוא בדק את גבולות הציבור, זה שהצביע לו וזה שלא. עמיר פרץ גילה מהר מאוד שהעם שהחליט שנמאס לו מהתנהלות מאפיונרית והחליט לשים סוף לשחיתות השלטונית, הניף לו תמרור עצור גדול מאוד וטירפד באמצעות ביקורת נוקשה שעפה על עמיר מכל צד את המהלך המבייש שהוא תכנן ויזם אשר גרם אך ורק לכך שהשותפה הטבעית של קדימה אינה כל כך טבעית כבר.

אולמרט אסף בשביל פרץ את השברים ושניהם ישבו יחד וחיברו את הזכוכית הטהורה שהבטיח פרץ לציבור, מחדש. אחרי שגרם לכל ה"עמיריות" שיש בפרץ לצאת בחוצה כאשר נתן לו את ההרגשה של לוזר, כלומר לאחר שחשף את עמיר פרץ האמיתי פה במגרש של הגדולים, אפשר היה להראות לו את הדלת מילוט ולחזור לשגרה- טבילת האש של עמיר פרץ בפוליטיקה נעשתה וכמו כל פוליטיקאי טוב גם לעמיר פרץ אנחנו כבר לא מאמינים, חבר חדש במועדון המפוקפק הזה.

מפלגה אחת דווקא כן יצאה נשכרת מכל העניין, ש"ס. ש"ס ידעו שכל המהלך האדיוטי הזה של עמיר פרץ תלוי בהם ואם הם לא ילכו לנשיא וימליצו על פרץ אז כל המגדל הזה שנבנה בתוך יממה יפול, מי יצא נשכר?- ש"ס כי כאשר אולמרט יבוא לבנות את הקואליציה הטבעית שלו היא בטוח תהיה בפנים משום שהראתה תמיכה גורפת ועזרה לו לסדר את נשימותיו לנוכח ניסיון חטיפת השלטון של עמיר פרץ. ש"ס ניצחו, אנחנו אכלנו אותה, פרץ הצליח לגרום לנזקים של מיליארדים ועברו רק יומיים מאז הבחירות. טוב, נזקים של מיליארדים זה התחום של פרץ.

-

לאיתן כבל יש בעיה חמורה בחשבון, מסוג הבעיות שיכולות בהחלט להתעורר במערכת החינוך בארץ. הוא התקשה לחשב שהמפלגה שרוב העם בחר, כלומר המפלגה שהעם ביקש שתשלוט בו היא "קדימה" אשר זכתה ב10 מנדטים יותר מאשר העבודה (29 לעומת 19). מאיזה מעיין בלתי נדלה של חוצפה הוא לקח את מה שאמר: "העם לא החליט מי היא המפלגה הגדולה ביותר?" על מנת לתרץ את הניסיון העגום של פרץ לקח את השלטון, מהלך שדורבן ונדחף על ידו.

-

מכל 120 חברי הכנסת רק אחד שמר על הכבוד שלו ביממה שחלפה והוא מתן וילנאי אשר קם ראשון ואמר (והוא עוד מהעבודה) שהעם לא בחר בפרץ על מנת לשבת עם ליברמן והליכוד ומספיק כבר עם הטריקים והספינים האלו. את הדברים האלה לא היה צריך להשמיע רק מתן וילנאי אלא אפילו אחרון הימניים הקיצוניים אשר לנגד עיניו ראה איך פרץ עומד להקים מפלגה מפוררת ולא יציבה ואיך עם ישראל עומד לסבול, שוב, מהתנהלות גרועה של הכנסת.

-

לאחר שירדו מעניין "קואליצית חירום חברתית" העבודה נותרה עם "שליט בלתי מעורער" מעורער בנפשו. השליט הבלתי מעורער שלהם ידע לעשות מה שהוא יודע לעשות הכי טוב לזרוק האשמות: הוא האשים את מפלגות הימין שגררו את בכירי מפלגתו לשיחות שלא בידיעתו והוא האשים את קדימה בספינים תקשורתיים על מנת לדרוך על העבודה. האיש לא בחל בשקרים ועיוות המציאות.

ההוא שהשבית את הנמלים וגרם לעם בישראל לנזקים חמורים ביותר לא רואה את העם בישראל מנגד עיניו אלא רק את כסא ראש-הממשלה והוא ידהר לשם כמו סוס שבעטו באחוריו אלא אם כן מישהו ירסן אותו. אני מקווה שהעבודה תתכנס לשיחה צפופה עם המנהיג הבלתי מעורער שלה ותבהיר לו איך עושים את הפוליטיקה הנקייה שהוא הבטיח.

ההבטחה הגדולה

אז זו ההבטחה הגדולה של מפלגת העבודה, זהו ה"מנהיג הבלתי מעורער של העבודה", האם לזה ציפו מצביעי העבודה?!- כנראה שנבחרי מפלגת העבודה שכחו שעיקר קולותיהם הגיעו מאנשים שלא סימפטו יתר על המידה את ההתעצמות ההולכת וגדלה של קדימה והתעניינו במפלגה גדולה שניה בעלת כוח מרסן, הם בודאי לא התכוונו לכך שמפלגת העבודה תרכב על מצע חברתי כל הדרך אל ראשות הממשלה ותרכיב לציבור קואליציה מגמגמת ורעועה שאינה מחזיקה בהשקפה מדינית אחידה ובטח שלא זו שזוכה לתמיכה גורפת בעם. נבחרי העבודה לא ציפו שהמפלגה תיקח את מעט המנדטים שהם היו נאותים לתת לה ותשתמש בהם על לבנות קואליציה בזבזנית עם ש"ס ויהדות התורה, הם לא התכוונו שעמיר פרץ יחבור במין שעטנז מגוכך למפלגות הימין וכל זה רק על מנת שקדימה לא תהיה בראשות הקואליציה.

הכבוד הטיפשי של מר פרץ הרים את ראשו ופרצופו האמיתי של האיש התגלה- חזון זה מטבע סחיר מאוד בפוליטיקה של פרץ ואין לו שום בעיה לסחור את החזון שהוא הבטיח לבוחריו בתמורה לראשות הממשלה. האם באמת שווה לעבודה להחזיק את תיק האוצר בראשות קואליצית סכינאים אשר הדבק המאחד אותה הוא בין החלשים שניתן לחשוב עליהם, או שמא עדיף שיוותרו לעת עתה על תיק האוצר ויתמכו בקואליציית שמאל רציונאלית לה העם,ברובו, ייחל?!

ישנו מסלול אחד מאוד ברור להליכה של העבודה לקואליציה עוקפת-קדימה, והמסלול הזה נגמר בנפילתו של עמיר פרץ וריסוק מוחלט של העבודה, בדומה מאוד למה שקרה לשינוי. אם יש לקח אחד מהבחירות האחרונות הוא שהעם לא אוהב שמשקרים לו, עם טומי לפיד לקח את המנדטים השפויים של המרכז הליברלי ותמך בשחיתות השלטונית של שרון ובניו אז הוא הלך הביתה ועם הליכוד לקח את המנדטים של בוחריו הימניים ותמך בעזרתם בתוכנית ההתנתקות אז היום אפשר לראות שהמנדטים האלה נמצאים אצל ליברמן. לעמיר פרץ אין עתיד שונה בהרבה אם יבחר ללכת בדרכם של בני-מינו הפוליטיקאים ולנעוץ סכין בגבם של הבוחרים, אם יבחר מר פרץ להשתמש בקולות של בוחריו על מנת ליצור קואליציה מוזרה מעין זו שהוא מנסה להרכיב שום מגננה בה הוא ינפנף בהצלת תיק האוצר לא תעזור לו- בוחריו מוכנים שיוותר על תיק האוצר רק שישב בקואליציה שפויה וחזקה מאשר שיחזיק בתיק האוצר ממנו החרדים כבר יקחו את כספם בהסכמים קואליציוניים וביבי וליברמן יגדירו את הקו המדיני.

כנראה שהכרטיס החברתי של פרץ הוא לא סתם שינוי בצורת המחשבה הישראלית, מעין ניסיון להפנות את תשומת הלב הישראלית לדברים חברתיים, אשר קרובים מאוד לליבו של פרץ, כנראה שהקמפיין של פרץ פשוט לא יכול היה להכיל דברים מדיניים כי לאיש אין שום עקרון מדיני של ממש ששווה לא להתעקש עליו והעובדה שהוא מוכן שמפלגות הימין יכנסו איתו לקואליציה רק על מנת לא לשמש תמיכה לקדימה מעידה על כך.

לא "מנהיג בלתי מעורער" ולא נעליים, עוד פוליטיקאי קטן.

פרץ רוצה להקים קואליציה

אח, איזו קואליציה קלה ניתן להקים, אפילו עם תוצאות הבחירות הלא מחמיאות שהתקבלו. אולם לקדימה אין 40 מנדטים כמו שהיא קיוותה לקבל בעקבות הסקרים אבל חשוב לזכור שהמנדטים החסרים שלה לא עשו דיפוזיה לימין אלא נשארו במפלגות השמאל ומבט מפוכח על המפלגות שנמצאות שמאלה מקדימה מגלה שהקו המדיני שלהם אינו שונה בכלל מזו של קדימה ופשפוש בזכרון יעלה שהכרטיס לכנסת שלהן היה דווקא חברתי וקוים חברתיים הם משהו שבהחלט אפשר לגשר מעליו.

מפלגת קדימה וכל אלו שלשמאלה לא נבדלות בהרבה, יש להן את אותו ראש מדיני ולמרות שלא לכולם יש את הכשרון לדבר שטויות כמו פרץ, כולם מסכימים על הקוים החברתיים הכלליים, אם כן הדבר היחיד שבאמת (אבל באמת) מבדיל ביניהן בעיני הציבור הוא רמת הביצועיזם שלהם, או במילים פשוטות למי הציבור האמין יותר שהוא יכול לנהל את המדינה. הויכוח האמיתי בהרכבת הקואליציה אם כן לא יהיה על שיפוץ הקו המדיני או החברתי יותר מדי אלא דווקא על חלוקת התיקים.

אפשר להרכיב קואליציה מאוד בקלה, עם קדימה, העבודה, מרץ, הגימלאים ולזרוק את יהדות התורה פנימה בשביל לא לקפח לחלוטין את הציבור החרדי. קואליציה כזאת היא קואליצית רוב ובעל משמעת קואליציונית חזקה במיוחד ומכאן בעלת יכולת להעביר חוקים בקלות.

העיתון של יום חמישי לעומת זאת גילה לי למה אני שונא את הפוליטיקאים בישראל: פרץ במגעים להקמת קואליציה בראשו. לא רק שהחוצפן לא קיבל את המנדט לנהל את המדינה מהציבור (כלומר לא זכה במירב הקולות) מה גם שהליכתו להרכבת קואליציה בראשו אומרת שני דברים. במיידי זה מסכסך בין שתי השותפות הטבעיות ביותר בקואליציה עתידית, העובדה וקדימה. בטווח הארוך, אם יצלח חס וחלילה, אז לעמיר פרץ תהיה קואליציה שבה 29 המנדטים של קדימה יוחלפו במפלגות אחרות.

התסריט ההגיוני ביותר הוא שש"ס תיכנס לקואליציה. אין שום מניעה אמיתית במישור המדיני משום שש"ס היא מפלגה חברתית ואפשר לכופף את הדיעות המדיניות של המרן (בעיקר משום שאין לו מושג על מה הוא מדבר ובעבור חופן דולרים הוא היה מוכר גם את אימו, אם היתה בחיים). ש"ס תביא איתה הרבה מנדטים (12) שיהיו חסרים למלא את מקומה של קדימה.

הרבה לפני שהוא ישקול בכלל לצרף את הליכוד לקואליציה במעין ברית נפגעי קדימה, ובכך למכור את הציבור שתמך בו, הוא יוכל לפנות גם ליהדות התורה ולקבל 18 מנדטים של חרדים לעומת רק 20 של העבודה החילונית (ועוד 5 של מרץ...).

עם ש"ס בפנים ואולי גם יהדות התורה, יחסר לפרץ 17 או 11 מנדטים על מנת לסתום את החלל של קדימה. אותם הוא לא יוכל לסתום עם ישראל ביתינו הקיצונית-ימנית, אבל הוא כן יוכל לפנות לאיחוד הלאומי-מפד"ל, עוד מאוכזבי בחירות. ה 9 של ישראל ביתינו יותירו את פרץ רק עם מלאכת השכנוע של הגמלאים. עם כן קואליצית העבודה-מרץ-גילמאים-ישראל ביתינו-ש"ס-ו/או יהדות התורה היא האופציה הטובה ביותר של פרץ. כמה זה יעלה לנו?- הרבה משום שש"ס תירצה שלושה תיקים שיעזרו לה להמשיך לגנוב כסף וישראל ביתינו תרצה גם היא כמה תיקים שלא לדבר על כך שתכנית ההתכנסות של קדימה (שמשקפת את הדיעה של העבודה גם כן) לא תוכל לעבור בקואליציה כזו.

אז למה פרץ רץ להקים מפלגה?- כדי להראות שגם הוא בוס, שגם הוא יכול ועם העידוד הטיפשי של חבריו למפלגה- "פרץ הוא המנהיג הבלתי מעורר של העבודה"- אז שום דבר לא יוריד אותו מהעץ עכשיו. מי שהשבית לנו נמלים כל שני וחמישי חסר את הכוח והוא הזה והוא רץ לחפש כפתורים אדומים נוספים.

תשע נקודות שונות על הבחירות

- למרות שרוצים ליחס את ההצבעה התומכת במפלגת הגימלאים בקרב הציבור הצעיר יותר כתוצאה טובה של קמפיין מוצלח ואינטנסיביות שיווקית נכונה, אולם כל אלו לא השפיעו כלום לעומת הגורם האמיתי לעלייה הדרמטית של מפלגת הגימלאים לשלטון והיא התחושה שהלכה וגברה בעם שראשי השלטון פשוט "לא רואים ממטר" את הזקנים וזאתי טופחה מדי מהדורת חדשות על ידי תמונות- של קשישים ברחוב, של קשישים בבתי חולים, של אלו שניתקו להם את החשמל ואלו שאין להם כסף לחיות ומשפחתם לא תומכת בהם ועוד. הקמפיין האמיתי של מפלגת הגימלאים היה האמיתי ביותר, לא היה בו שקרים, לא היו בו גימיקים היתה בו פשוט מציאות עגומה של מדינה שרוצה להיקרא מערבית אולם שוכחת את זקניה.

העלייה המטאורית החלה רק לאחר שהתפרסם שלגימלאים יש שני מנדטים, הידיעה הזו היתה מעין סימן "זה בסדר" עבור כל אלו שעד אותה נקודה אמרו לעצמם 'מה אתה אצביע לגימלאים, זה מגוכך'. עם פרסום הסקר אנשים הבינו שזה בסדר לחשוב כך, שזה לא גימיק וזו לא בדיחת קמפיינים כמו המפלגות הקטנות הקיקיוניות האחרות.

- קדימה הפסידה, לא משנה איך מסובבים את זה למפלגה ניבאו משהו בסביבות ה-40 מנדטים במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה שהסתיימה אתמול. אך את מי באמת צריך להאשים בכשלון הזה? אולי יונית וגדי לא שמים לב אבל המערכת התקשורתית העקומה שלהם היא-היא שגרמה לנפילה של קדימה. מה זו ההתיממות המעצבנת הזו של מגישי החדשות נוכח אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר בתולדות המדינה? מה זו ההתפלאות הנאיבית הזו?- הרי אם במשך ארבעה חודשים כל יום (כל יום!) אומרים לציבור שלקדימה יש משהו כמו 40 מנדטים, מה חשבתם שיקרה?- ברור שמלאכת פמפום הסקרים הזו תוליד שאננות אדירה. אם אולמרט רוצה להאשים מישהו בנפילה של קדימה שיאשים את התקשורת. גם ככה תמיד מאשימים אותם.

- דב וייסגלאס אידיוט. גם לאחר שפאנל הכתבים אמר הסביר לו שמפלגת קדימה אולם קמה רק לפני ארבעה חודשים אבל ראשיה היו בשלטון כבר מאז ועוד הרבה לפני, עדיין הוא סרב להבין את זה שאתמול המפלגה נכשלה. הוא התפאר בכך שהמפלגה התחילה עם 24 מנדטים ובביטל בזלזול את הקביעה שהיא החלה עם 44 מנדטים.

איזה מעצבן!

- למפלגת ליכוד אין את מי להאשים חוץ מאת עצמם. שנים שהם מפילים ומפריעים למפלגות שלטוניות שמאלנית רק על מנת לקחת את הכרטיס לראשות הממשלה וליישם בדיוק את אותם דברים רק באיחור-מתודי שנובע מקיבעון מחשבתי וחוסר יכולת להבין את מה שבשמאל משום מה תמיד הבינו. לליכוד תמיד היתה בעיה בהטמעת רעיונות חדשים. אז לאחר שהליכוד שלף את הקלף החזק ביותר שלהם-אריאל שרון- וגם הוא אכזב את אלו שנשארו ימניים על אמת ולא חונכו מחדש להיות מרכז כמו שרון, מה הם ציפו שהבוחרים יעשו?!- אם הם רצו ימין הם הצביעו למישהו בקם כל בוקר בצד הימני של המיטה (ליברמן) ואם הם השתכענו אז הם הצביעו קדימה, אבל למה להצביע למפלגה שבמשך שנים לא מספקת את הסחורה שהיא מציגה ערב הבחירות?!

נו טוב לפחות עכשיו יהיה אפשר לתקן את הנזקים של לימור לבנת בחינוך.

- אני מחזיק מעמיר פרץ, לא פשוט לגרום לאלפי אנשים לאבד את מקום עבודתם, לגרום למאות אנשי עסקים לפשוט רגל, לעשרות עסקנים לאבד מיליוני ולמדינה אחת לנזקים של מיליארדים ואז עוד לבוא עם כרטיס חברתי שרשום עליו "אני המושיע החברתי-כלכלי, אני אתקן את עוולות השלטון, אני אתן לכל עובד לפחות 1000$"- צריך שיהיה לך ביצים בשביל לעשות את זה ועוד בלי להתבלבל בכלל.

- ש"ס לקחה 13 מנדטים. הדגל בחצי התורן. אם אולמרט יכניס את קרציות המערכת האלה לקואליציה שוב לא ישאר כסף לאלה שבאמת צריכים אותו. מה זה הגוף הזה ש"ס שבנה לעצמו תת-מערכת שלטונית בתוך המערכת הראשית, עם חינוך משלהם ומוסדות, מוסדות משלהם ותקציב מיוחד בשבילהם? אני רוצה לפגוש את החוצפן שחושב שתלמיד ישיבה שאפילו אי אפשר לקחת ממנו מיסים כי הוא לעולם לא יעבוד, שווה יותר ממני או מכל חילוני או דתי אחר שלומד באוניברסיטה. פשוט פשע.

- שינוי נפלה, לא מפני שהחילוניים הפסיקו להתעצבן שגונבים להם את הכסף אלא משום שהאימפוטנטיות של מפלגת שינוי היתה בלתי נסבלת. יכול להיות שהם עשו משהו אבל כנראה לא מספיק בשביל שאני אדע על זה וכבר אמר מישהו חכם שבכנסת אם אתה עושה ולא אומר שאתה עושה כאילו לא עשית. ת'כלס גם לא נראה לי שהם עשו משהו- עם 15 מנדטים הם לא היו צריכים בכלל לפזול לכיוונים מדיניים אלא להיכנס לכל קואליציה שהיתה מוכנה לענות לדרישות החברתיות שלהם, בדיוק כמו שש"ס עושים ובדיוק כמו שכל מפלגה חברתית אחרת צריכה לעשות.

גם שינוי וגם ש"ס באופוזיציה... כאשר היסטוריונים יבוא לנתח את תקופת השלטון הזאת הם יתפקעו מצחוק. שתי מפלגות חברתיות אשר מהוות את שני צידי המטבע ישבו באופוזיציה... חוצפה ועבירה נגד הדמוקרטיה, זה מה שזה.

- מרץ היא מפלגה חברתית טובה מאוד. לאנשיה יש תפוקה פרלמנטרית גבוהה, חבל שכל פעם הם משחררים איזו סיסמה פוליטית ולא מצליחים לצבור מנדטים.

-דבר אחרון, חבר אמר לי, לפני הבחירות שהגימלאים ועלה ירוק רוצים להתאחד למפלגת "סבאל'ה ירוק". אותי זה הצחיק.

מפלגת הגימלאים בעליה

מסע קמפיין שלי עבד נפלא יותר ממה שחשבתי ולמרות שלא השקעתי יותר מדי מאמצים בו נראה כאילו מפלגת הגימלאים עומדת לקבל 2 מנדטים.

בושה למדינת ישראל שהגימלאים צריכים להקים מפלגה על מנת לקבל כסף שהם היו צריכים לקבל גם ככה, אבל... זה מה יש ועכשיו יש להם מפלגה ושני זקנים יכנסו לכנסת אולם לא בטוח יסיימו את הקדנציה (די, די, זה דבר נורא להגיד...)

כל הכבוד להם ולי.

הבחירות הקרבות

מדינת ישראל לא מצביעה לפי אידיאולוגיה מדינית או חברתית, אפילו לא על פי צבע עיני המתמודדים המובילים. הישראלים מצביעים על פי מי שלא אכזב, זה (לאכזבתי) המצב. בקמפיין האחרון זו היתה מפלגת שינוי שהיתה טריה ודנדשה שעדיין לא אכזבה אף אחד והכריזה על מהפכה ערכית בכנסת ואפילו הבטחות לשיוויון בין הדתיים לחילוניים (מי ישמע...), לפניהם זו דווקא היתה ש"ס שקיבלה 17 מדנטים שאך הרימה את ראשה והבטיחה תמיכה בשכבות חלשות. הפעם זו קדימה שבעיקרה אין שום דבר חדש אלא שבפורמט הזה עדיין לא ראינו את כל הצבועים יושבים אז המפלגה הזו עדיין לא אכזבה אותנו.

רק מהתבוננות קלה ברשימת המועמדים והאשמות נגד כל אחד אפשר לראות שאנחנו בעצם ניצבים מול סוללת מושחתים שנותר להם רק ללמוד מנשיא דרום-קוריאה (אני מקווה שזו היתה דרום קוריאה, אל תתפסו אותי במילה) שהתפטר רק מכיוון שנתפס משחק גולף עם מישהו שיש נגדו חשדות לעסקים מפוקפקים וכאלה ואולי ללמוד ממישהו יותר קרוב- יצחק רבין, שהתפטר בגלל שטות בנקאית של אשתו שלא היתה לו נגיעה בדבר.

אמנם אין לנו את מפלגת האתיופים הלבקנים, או המפלגה להוריד את הזקנים מהכביש, אין את המפלגה להחזיר את המלצרות לידי הערבים או את המפלגה נגד נשים שמניקות בציבור, אבל יש לנו כמה מפלגות קטנות שככל שעובר הזמן אני נוטה דווקא להצביע להן. אמנם הצבעה למפלגות חברתיות גרידא ממש לא משתלבת עם תפיסת העולם שלי, אולם השחיתות הבלתי נסבלת של המפלגות הגדולות דוחקת אותי לידיהן של המפלגות הקטנות שמסמלות משהו טהור הרבה יותר ותהיינה מרוצות גם אם תישלחנה נציג אחד לכנסת על מנת שיוכל להגן על זכויות של אנשים שבאמת מגיע להם או לחוקק חוקים שבאמת צריך. כך הם מפלגת הירוקים (לא, לא עלה הירוק המסוממים מהתחת), מפלגת הגמלאים, המפלגה למלחמה בבנקים והמפלגה של הנואם הדגול הזה שרוצה לקבל את הכסף של ממשלת גרמניה בעניין קורבנות הנאצים.

לא עמיר פרץ שיפער חור כלכלי כמו שרק הוא יודע לעשות, לא ביבי שעוטף את דיעותיו הקיצוניות במעטפת מרוככת על מנת להשיג מנדטים וגם לא אולמרט- הישראלי הנחשד ביותר, רק הגמלאים יכולים.