לצוטט לטלפונים

קשה לנהל מדינה דמוקרטית כמו ארה"ב, שזכויות האדם נמצאים בבסיסה ועקרונותיה החשובים ביותר באים לעגן על החירויות היסודיות של כל אדם ואדם. מדינה שחופש הוא עיקרה. קשה עוד יותר לנהל מדינה כזו אחרי שהיא חטפה מצלצלת רצינית מאפיק אחר של זכויות האדם וזהו האח הרע- הטרור, שגם הוא נובע מאותו עיקרון בסיסי של חופש ך מתורגם בצורה גרועה הרבה יותר וזאת נובעת אך ורק מתנאי ההתחלה של כל תופעה.

אחרי 11.9 אמריקה קיבלה כאפה של מציאות ישר לפנים ומאז היא מנסה למצוא למי בדיוק צריך להחזיר כאפה בחזרה והיום נראה, יותר מתמיד, כאילו עומדת לרדת על אמריקה עוד זאפטה ונשיא ארה"ב מנסה לעשות הכל על מנת למנוע אותה- כיאה לתפקידו. לא יאה לתפקידו הם האמצעים אותם הנשיא בוש בוחר להפעיל על מנת להילחם בטרור נגד אמריקה והוא לומד להכיר את המורכבות של ניהול מלחמה נגד טרור כאשר אתה מדינה דמוקרטית, כמו שהישראלים מכירים כבר הרבה זמן. בתי כלא סודיים, חיפוש במסגדים, מעצרים מנהליים, ניסיונות לטיוח וגם האזנות סתר- הנשיא בוש מנסה למצוא פינה קטנה של אי-דמוקרטיה שממנה הוא יוכל למנף את המלחמה שלו נגד הטרור.

האזנות סתר?! ועוד לא באישור של בית המשפט העליון?! בוש מאבד את דעתו על מנת שלא יספוג עוד מכת טרור והוא מאבד את דעתו למען ביטחונם של בוחריו. בוחרים שהרבה מעל המלחמה בטרור מעוניינים בשמירה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם.

רבים משייכים את התנהגות הממשל הרפובליקני הנוכחי לתפיסה הדרומית שממנה הוא בא, תפיסה טקסנית שבמרכזה עומד איזה שריף שאין לו אלוהים, אולם אני לא בטוח שנשיא דמוקרטי או אפילו סתם ממדינה אחרת לא היה נוקט באותם אמצעים- אחרי הכל בוש לא הגדיר את המצב בו אמריקה נמצאית כרגע אלא 11.9 הגדיר.

התעללות בפקודים

זהו, ידיעה אחרונה לבוקר- אני צריך לחזור לקרוא איך אני מקוונטט שדה דיראק ומקבל אנטי-פרמיונים:

בעיתון של הבוקר הופיעה ידיעה על התעללות באיזו יחידה (פלוגה נראה לי) של חטיבת גבעתי. כל מיני תופעות של התעללות בפקודים על ידי המפקדים צפו ועלו מעל פני המים והגיעו גבוה מאוד בשרשרת הפיקוד. כאשר קראתי על קבוצה של מפקדים שמכים פקוד כי הוא חייך במסדר או דברים מהסוג הזה לא התפלאתי. לא התפלאתי את אני יודע מי החומר האנושי שמרכיב את המפקדים הזוטרים של צה"ל ומי החומר האנושי שחיי הילדים הקרביים מופקדים בידיו. אני יודע כי ראיתי אף בטירונות שלי איך מוסד הפיקוד הזוטר בצה"ל מאבד כל כבוד מתבקש בעזרתם האדיבה של העילגות, הפיגור, הטיפשות הפושעת, ה"פרחיות" וה"ערסיות" של המפקדים. היה נהיר לי מהשניה הראשונה שמי שפיקד עליי באותן שבועות היו לא יותר מאשר אותם נכשלים שכבתיים מהתיכון שאף אחד לא ספר אותם חוץ ממפקד האוכלוסין הארצי וכנראה שהמפקד התורן בתחנת המשטרה. מהשניה הראשונה זה היה ברור שהסגל הנמוך בצה"ל מורכב מאלו שתהו על קנקנם של המשפטים בעברית שדורשים ממך את פירושם במיון הראשוני בבקו"ם. הפיקוד הנמוך לא מורכב מבעלי מוסר גבוה, אישיות קורנת, מוח חריף ומקרינים עצמה אנושית ופיקודיות אלא מחבורה של בטלנים שקיבלו נשק וחוט שדרה, עברו קורס מפקדים (והוא כנראה הקורס הראשון והאחרון שהם עברו בחיים שלהם) וקיבלו אישור לעשות מה שהם תמיד רצו לעשות- להוריד "דאוונים".

מה עוד צריכים מפקדים כאלה לקבל?- פיקוד על יחידה קרבית שם המוסר חוזר הביתה עם אימא ולא עובר את הש"ג. כאשר אותו צעיר קיבל מכות מהרס"פ שלו (או אולי רק הסמל, אני לא זוכר) הוא בטח האמין שמדובר בחינוך קרבי כלשהו, משהו שכולם עוברים וזה מחשל אותם. הוא בטח לא חשב על זה שהוא מקבל מכות מהערס השכבתי שקיבל גושפנקא צבאית לעשות מה שהוא הכי רצה לעשות כל התיכון וזה לדפוק מכות.

קראתי את הכתבה בעיתון וחשבתי כמה טוב היה אם אותו חייל שהמפקד שלו בעט לו בקסדה, בצלעות ובכל הגוף תוך כדי שהוא צועק עליו שהוא לא צועק מספיק חזק, היה מוריד מכת סכין לאותו מפקד מתעלל... חיילים צריכים לדעת שקודם כל הם נשמעים לקוד המוסרי הבסיסי בחברה ואחרי זה לכל שרשרת הפיקוד.

עם זאת אני חייב לציין שאני שמח לדעת שהפיקוד היותר גבוה בגבעתי ראה את המקרים בחומרה והוא בודק ויטפל בעניין.

סיכום 2005

מי שקורא את הבלוג שלי (אתם, שניכם, אני מדבר אליכם) יודע שהאלימות היא התופעה המרגיזה ביותר אותי ולמגרה הייתי מפנה את כל כוחי, הרבה יותר מאשר הייתי מקדיש לכל נשוא חברתי, מדיני או כלכלי אחר. הבלוג הזה ראה מספר פוסטים לא קטן בהם הזכרתי תופעות שונות של אלימות שהרתיחו אותי לטמפרטורה גבוהה משל הקפה באותם בקרים שקראתי את אותן כתבות ושנת 2005 מסוכמת טוב ביותר לדעתי על דו"ח מצב הילדים בישראל 2005 שהוגש אתמול (או אולי שלשום, אל תתפסו אותי פה במילה) לנשיא קצב. למי שלא יצא לפתוח היום את עיתון הבוקר, או למי שבכלל לא יודע שיש מוסד דמוקרטי בשם עיתונות חופשית והוא מנפיק עיתונים כל בוקר- עיתונים עם תוכן חשוב, אני מציע לפתוח את "ידיעות אחרונות" (אני מאמין שיש כתבה על זה גם בעיתונים האחרים אבל אני אתחייב רק על "ידיעות אחרונות" כי זה העיתון שמחלקים פה בקפיטריה) ולקרוא את הסטטיסטיקות לגבי ילדי ישראל (כולל גם נוער): על הירידה בשירות בצבא, אימהות קטינות, מקרי התעללות, הפלות, העלאה במשקל וכו' וכו' כמו שאמר מחבר הדו"ח (יסלח לי שאינני זוכר את שמו כעת) "מי שחוסך במניעה משלם באלימות".

אני לא אגיד "הנוער של היום" כי הדבר הזה הוא נכון כבר הרבה מאוד זמן אלא שלא היתה התעסקות תקשורתית רחבה מספיק עד לשנים האחרונות, אבל חשוב להבין שבורות ואלימות (והקשר המאוד אינטימי בין השניים ברור) הן מחלות ממאירות שמכרסמות בחברה שלנו. החברה בישראל כיום, ועל פי הדו"ח העתיד אינו ורוד יותר, היא טיפשה הרבה יותר, חסרת ערכים ששווה לסגוד להם (השכלה, אינדיבידואליות, כיבוד הזולת), אדישה הרבה יותר ואלימה בצורה בלתי נסבלת. באיזשהו מקום נראה כאילו החברה הישראלית מתחה את גבולות הדמוקרטיה לכיוונים הלא נכונים.

אגב, יש כסף לטפל בבעיות האלה ואם תוכנית ממשלתית מסודרת ניתן להוריד משמעותית את הבורות בקרב הנוער ואף את האלימות בו. הכל, כמו שאימא אומרת, עניין של רצון.

עבריינות בליכוד

ממש ריפרפתי על העיתון היום כי לאחר קצת פחות משש שעות שינה, נסיעה מעייפת ומפוקקת לחיפה על הבוקר, שעתיים על הבוקר של מכניקת רצף, הרצאה שוחקת של הדוקטורנט האחראי עליי על נושא שאין לי מושג ירוק בו, ממש לא התחשק לי להתעמק בכל הכתבות (כרגיל) אבל בכל זאת קראתי מספיק בשביל להיתקל בידיעה שעסקה בבנימין נתניהו ומלחמתו בפייגלין.

בקצרה אומר שעקב הפריימריז בליכוד, שחשף שלפייגלין (הקיצוני שלא יודע שהוא קיצוני) יש תמיכה של 15% ממצביעי תנועת הליכוד, רבים מצמרת המפלגה החלו לחשוש שגורמים ימניים קיצוניים ישתלטו להם על התנועה (או כבר עשו כן). בכלל, זמן האחרון, אחרי פרישת שרון המתון, הליכוד מנסה להוכיח לציבור שהוא סמן ימני לעומת שרון וסמן שמאלי לעומת פייגלין ולמרות שעל הנייר זה נראה כמו משהו שקל מאוד לעשות ואפילו ראוי שיעשה בפועל זו משימה מאוד מאוד קשה לשים דגש על דברים שיבליטו את עובדת היות רצון הליכוד לכונן מפלגה ימנית אך לא ימנית מדי. הציבור מבולבל מדי.

בכל מקרה, נתניהו נבחר והדבר הראשון שהוא עשה זה לשנות את חוקת המפלגה שלא תרשה למתמודדים בעל עבר פלילי לרוץ לראשות התנועה, להתמודד תחתיה לכנסת ולהתמודד בפריימריז הכלליים ובכך לחסום את פייגלין מלמשוך לביבי את התנועה מתחת לרגליים.

אני שמח שמפלגת שלטון במדינת ישראל היתה צריכה להגיע למצב כל כך עגום ומכוער בשביל שתיכנס לחוקה שלה, תוך כדי הבלטה צורמת לכך שאין חוק כללי לעניין זה, הגבלה על אנשים עם עבר פלילי. כל כך צורם העניין שהדבר היחיד שמעניין ראשי מדינה בישראל לגבי עבריינים היא המיקום שלהם בקשת הפוליטית והכוונות המפלגתיות שלהם (כולל שיעורי התמיכה שלהם בתנועה).

עבריין הוא עבריין הוא עבריין ולצריך לחוקק לאלתר חוק שאדם שנמצא אשם בפלילים יעוף מכל מדרגות הכנסת. שום חסינות ושום נעליים.

טילים למרכז אירופה

לאיראן יש טילי שיוט עם טווח של 3000 קילומטר ובעלי יכולת נשיאת נשק גרעיני והיא משדרגת טילי ארוכי טווח ל3500 קילומטר כך שיוכלו לפגוע במרכז אירופה.

סתם משהו לחשוב עליו בישיבת מועצת הביטחון הבאה של האו"ם, שם הם ימשיכו לנסות להגיע לפתרונות דיפלומטיים עם איראן.

לעלות את שכר הלימוד לסטודנטים

ואיך השר אולמרט מציע לעזור לנזקקים? להגדיל את מספרם- ככה הם יוכלו לנחם אחד את השני "יהיה בסדר". איך השר אולמרט מציע לעשות זאת?- בקלות, לעלות שכר הלימוד של הסטודנטים בארץ. אז מה אם בריחת מוחות היא אחת הבעיות החמורות של מדינת ישראל עקב כך שהייצוא המרכזי של המדינה היא תעשיית ידע? אז מה עם שכר הלימוד בישראל מבריח הרבה מאוד סטודנטים לתארים מתקדמים, איפה שעוד אפשר להתחיל לראות כסף נכנס, לחו"ל- איפה ששכר הלימוד נמוך יותר? אז מה אם שכר לימוד גבוה מצמצם להחריד את אפשרויות הצמיחה של בן אדם ובכך מגביר את הסיכוי שהוא יגמור בתור נטל כלכלי לשאר החברה?

על מנת להצדיק את הרעיון שלו השר אולמרט מפנה אותנו לבחון את מצוקת החניה לצד האוניברסיטאות. הרי שאם ישנה מצוקה (וישנה כמו שכל הסטודנטים יודעים) היא נובעת מכך שלסטודנטים יש מכוניות ולכן הם ממש לא השכבה שבה צריך לתמוך. הגיון בריא, אך לי יש הגיון מסוג שונה שאומר שלא רק שצריך לתמוך בסטודנטים (שאם נבחן טוב את מכוניותיהם נגלה שמדובר בפג'ו-ים מודל 70 וגם אלו נקנו בשעות רבות של עבודות מלצרות, שיעורים פרטיים וכו') אלא גם צריך לבנות עוד מגרשי חניה באוניברסיטאות.

אני מציע לעיריית תל-אביב להקשיב לאולמרט כאשר הוא יפנה לפתור להם את מצוקות החניה- הוא בטוח יבוא עם רעיון מבריק שכולל נישול כל תושבי העיר מנכסיהם.

תמיכה בשכבה נזקקת לא נעשה על ידי לקיחת כסף משכבה שמצבה טוב יותר והוא טוב יותר כי היא יצרנית. אי אפשר יהיה לצפות משכבת הסטודנטים להמשיך להיות יצרנית כפי שהיא היום אם יקחו ממנה את הכסף ומתישהו, אם יקחו יותר מדי מהשכבה הזאת, כבר לא יהיה מספיק תוצר מופק ממנה על מנת לתחזק את השכבות החלשות עוד יותר.  הכסף אמור להילקח משכבות לא יצרניות שאין סיבה שלא יהיו יצרניות ולקיחת הכסף מהם לא רק שלא הופך אותן לתלותיות יותר (כמו אוכלוסיות מוכי הגורל) אלא אפילו הופך אותן ליצרניות יותר. אני כבר חשבתי על אוכלוסיה כזאת (החרדים) ואתם?

הליכוד ונתניהו

"הולכים יחד קדימה"- התפאר נתניהו בנאום הניצחון שלו וגרר גל של צחוק בלתי נשלט מקרב הקהל שבא לראות את מנהיגם בשעת השיא שלו. אולם נתניהו לא לגמרי טעה, על פי הבטחות המצביעים של סילבן הם עתידים להצביע למפלגה של שרון וזאת רק על מנת לא לקבל את בנימין נתניהו בתור ראש ממשלת מדינת ישראל.

ב"ידיעות אחרונות" כתב מי שכתב שהפריימריז בליכוד התנהל כאילו מרכז הליכוד שוב בחר את המנהיג הבא של המדינה ואילו אם אלו היו טורחים לאמץ את מוחם (לפחות פעם אחת) הם היו שמים לב שכל הרעש והמהומה היא על מי יהיה המנהיג של מפלגה שעצמתה האלקטוראלי יהיה, כפי הנראה, זהה לזה של ש"ס ופחות ממה שהיום היא שינוי. לא מדובר יותר במפלגה שצריך להקדיש לה דפים רבים בעיתון, להתעסק בכל תת-סגן מזכיר של ועדה שלה, לא במרכזה, לא בתומכים שלה, לא במנהיגים שלה ובעצם בכלום. הליכוד הצטמצמה לגודלה הרצוי- מפלגה קטנה. מפלגה קטנה ומבוהלת אשר עניינה כרגע הוא לא אם לשבת עם הערבים למשא ומתן אם לאו, לא אם לחלק את ירושלים או לא, לא יישום מפת הדרכים, לא כלכלה, לא חברה ובטח שלא חינוך, כל ענייניה כרגע הם בהישרדות וכך תעשה מפלגה שמכף רגל ועד ראש הינה מושחתת ואשר המתינות בה יצרה לעצמה מפלגה חדשה משאירה מאחוריה 15% תמיכה בקיצון הקיצוניים, פייגלין.

הליכוד לא צריך להיות מופתע, הם לא הצטמצמו אלא עברו זיקוק- פעם כאשר לא היה שם ובית לכל אלו ששנאו את העבודה אך לא היתה להם אלטרנטיבה קראו להם "ליכוד", אבל היום המפלגה השילה מעליה את כל המתונים שהיוו את עצמתה האלקטוראלית ונשארה עם תומכיה האמיתיים, אלא שבאמת ובתמים מאמינים בדרך של הליכוד. אלו מהווים בערך 12 מנדטים.

ילד תקף מורה עם בקבוק וודקה

נער בן 16 שתה וודקה בבית הספר ולאחר שהמורה העירה לו על כך שזהו לא נהוג הוא עשה מה שכל עבריין לעתיד היה עושה ותקף אותה עם הבקבוק. למה המורים בכלל טורחים לבזבז על סוחרי הסמים הקטנים האלה את האנרגיה?- טלפון למשטרה ושלום על ישראל.

בנוסף הייתי מציע הצבת שומרי-סדר מטעם משרד החינוך בבתי ספר בעייתים במיוחד. שומרים שכל מטרתם היא להרביץ תורה (או להרביץ... גם הולך) לנערים מופרעים. שומר מהסוג שיתלוש את הנזם מהאף של נערה בת 14, כשהוא מחובר לאף, יכבה על נער בן 16 את הסיגריה שלו על עליו, ירוקן את בקבוק הוודקה של נער אחר לתוך הביוב הבית ספרי ויקצוץ את שערו של הילד באותה סכין שהאחרון שלף- שומר כזה זה מה שצריך.

לחילופין אפשר לבעוט, פעם אחת ולתמיד, את כל הנערים האלה מבית הספר וישר לפנימייה צבאית, מוסד שיקומי או לסינג-סינג.

רחוק.

שרון עושה דיאטה

העיתון הבוקר עוסק הרבה במצבו הבריאותי של ראש הממשלה. דווקא שימח אותי לראות שהציבור מודאג כל כך מראש הממשלה שלו ואפילו שולח אישה משוגעת עם סנדוויצ'ים לתת לראש הממשלה. לפחות היא יודעת מה טעמו של אוכל בית החולים.

מה שהצחיק אותי בכל הסיקור הוא שדובר על כך ששרון צריך לעשות דיאטה, ומתחת להמלצות הדיאטה הופיע גם תפריט יומי מומלץ שערכו הקלורי הוא 1500 קלוריות ביום. הסתכלתי על הסיקור בתדהמה: לא רק שהם ממליצים לשרון לרוץ טיפה, וזאת כחמישה עמודים לאחר כתבה על כל הניתוחים שעבר שרון, שניים מהם בעקבות ספיגת כדורברגל ובבטן אלא גם תפריט של 1500 קלוריות עבור בן אדם כל כך מבוגר, מלא ושאינו רגיל לדיאטה עדיין פשוט נראה לי מגוכך.

אצבע מאשימה

כל מנהל מפעל, גם הקטן ביותר ולו שמצליח, יודע שאסור להתאהב במוצר שאינו מכניס מספיק על מנת לכסות על הוצאותיו. כל מנהל, אפילו ההוא מהפיצוציה יודע לחלק את הוצאותיו להוצאות קבועות של תפעול, כמו למשל העובד הנוסף, החשמל, המים ועוד, וההוצאות על הסחורה- אותה אחת שהוא צריך למכור על מנת להחזיר בחזרה את הכסף שהוציאה עליה לרכושה ואף לכסות את ההוצאות הקבועות של התפעול ועוד שישאר לו כסף להשקיע בחזרה בקיוסק (וכמובן בשביל לחיות).

גם לציבור במדינה יש "הוצאות תפעול", אלו הן השכבות הלא פרודוקטיביות שכולנו בתור חברה הסכמנו לקבל על עצמינו את חוסר הפרודוקטיביות שלהן, אנחנו כמו כל חברה מודרנית ליברלית אחרת. אלו הן הילדים שאינם מועסקים וכל עניננו בהם שילמדו, הקשישים, אלו שבתור חברה מוסרית אנחנו מקיימים על חשבונינו, ומוכי הגורל למיניהם: נכים, משוגעים וכו' ששוב בתור חברה תקינה אנחנו נוטלים את עולם.

כאשר האוצר בא להשקיע את הכסף שהשכבה היצרנית משלמת לו דרך המיסים הוא מראש מניח שהכסף שמונח בשכבות הלא פרודוקטיביות לא חוזר אליו וזה מקובל על כולנו, כמובן. לעומת זאת במדינת ישראל יש עוד "מוצר" לא פרודקטיבי, לא רק שההוצאה עליו לא מניבה תוצאות כספיות בחזרה שמהן אפשר יהיה להשקיע בשכבות אחרות ופרוייקטים אחרים, אלא גם שככל שהמדינה השקיע במוצר הזה יותר כך הוא דרש יותר. מוצרים כאלו מוכרים להרבה אנשים בתעשייה, מוצרים שכולם מאוהבים ברעיון שהם יעבדו וממשיכים להזרים אליהם כסף ובמרוצת הזמן מגלים שלא רק שמתקשים למכור את המוצר אלא שמשנה לשנה הוא גם דורש יותר הוצאות עליו.

השכבה החרדית היא כזאת, היא שכבה של אנשים לא פרודקטיבים בכללותם שלא רק שהמדינה משקיעה בהם כסף אלא גם שמשנה לשנה היא צריכה להשקיע בהם יותר ויותר כסף. בפועל, במקום שהמדינה תשקיע בפיתוח של המוצר שמכניס לה בחזרה את ההשקעה (דהיינו הסטודנטים, התעשיינים, שכבות הביניים ואף, ואפילו ראשונים, השכבות היותר חלשות) היא בוחרת להשקיע במוצר שלא יחזיר לה את הכסף כלל. המדינה משקיעה שקל בשכבות היצרניות ורואה שני שקלים בחזרה. מתוך השני שקלים האלה היא לוקחת חצי שקל ושמה אצל בחרדים שמניבים בחזרה דרישה לשלוש-רבעי השקל בשנה הבאה.

המצב הוא הרי אבסורדי, מצב בו יחידי סגולה בעם נהנים מתקציבי חינוך שלא מגיעים ממשרד החינוך, מפטור משירות צבאי וכמובן מסבסוד של ילדיהם. האוצר צריך לשבת ולחשוב באילו מקצועות הוא רוצה להשקיע את כספו, במהנדסים והמדענים שיניבו בחזרה את מיליארדי הדולארים שתעשיות ההיי-טק מכניסות למדינה, או שמא לקצבים, מוהלים וכו' שלא מכניסים לקופת המדינה דבר מלבד מינוס.

באופן אבסורדי האטימות של נציגינו הובילה למצב שהשכבות החלשות שלא שמעו את קולן פונות ומצביעות למפלגה שהיא חלק גדול מאוד מהבעיה הכספית של השכבות החלשות. אם רק כל בעלי היכולת בחברה החרדית היו יוצאים ללמוד ולעבוד היה קל יותר לכולנו.