מס על האינטרנט

בארה"ב ספקיות האינטרנט עשו צעד נוסף לקראת עתיד בו תעבורת האינטרנט של לקוחותיהם יוגבלו. הטענה שלהם? - לקוחות שמנצלים את החיבור לצורכי שיתוף קבצים מנצלים אחוז לא פרופורציונלי מהקו לעומת האחוז שלהם מכלל הלקוחות. ההגבלה שהם מציעים היא כמובן גבוהה מאוד (איזה 250 ג'יגה-בייט שזה די והותר לטעמי.) אולם ברור שברגע שיש הגבלה החוקים נשברו. אני צופה שפתאום הספקיות יתחילו להתחרות ברמת ההגבלה שהן מציעות במקום ברוחב הפס.

ברמה העקרונית אין לי שום בעיה עם הטענות שלהן, ככל שהספקיות משדרגות את החיבור שלהן עצמן הן מגלות שאותם 10% מהלקוחות שמשתפים קבצים הם הנהנים מהשדרוגים הטכנולוגיים ואילו רוב הלקוחות נענקים תחת העול של שיתוף הקבצים. אולם אם החוק יגיע לישראל אני ממש אתעצבן! - ספקיות האינטרנט בארץ כובלות את המשתמשים בטכנולוגיות אינטרנט עתיקות ומציעות מהירויות חיבור מעליבות.

לפני שבזק בינלאומי, נטוויז'ן וכיוצא באלה רצות אחרי החוק שמעבר לים, אני מציע שנתחיל לקבל בו אינטרנט מהיר באמת.

אגב, הכתבה שממנה לקחתי את התמונה היא מאתר כלכליסט.

על הצביעות - רוז פיזאם

 אנחנו נרתמים להביע דיעה, כמעט על כל דבר ולא דרוש יותר מדי עידוד בשביל שנתחיל אבל אנחנו ממאמנים בתוקף לפעול. אני מעריך אנשים שפועלים על פי האידיאולוגיות שלהם, גם אם האידיאולוגיות שלהם טיפשיות (ורובן הן כאלו). הישראלים היו שבויים בסיפורה של רוז פיזאם בתקופה האחרונה לא כי הסיפור קשה ומבחיל אלא כי ניתנה הזדמנות לכל אחד להרגיש טוב עם עצמו פתאום, כל מרואיין או טוקבקיסט הרגיש עליונות, טוהרה נוכח האשמים במקרה. פתאום כולנו נראינו אצילים יותר, תרבותיים יותר, אנושיים יותר. הרבה יותר קל לבקר את הגרוע מכל בחברה שלנו מאשר להעצים את עצמינו. עם כל אם בוכייה או בחור מספמט, עם כל ראיון טלויזיוני מלוקק או סיקור חדשות מזוייף הרגשתי ששכחנו משהו - ההורים של רוז פיזאם הם אנחנו, זה לא "הם" - זו החברה שלנו, זה מה שאנחנו מייצרים, את אלה גידלנו בקרבנו לאלה סיפקנו קרקע ומשאבים. אני מציע שבמקום להמשיך להתקשקש, להגיד את המובן מאליו, להביע עוד רגשות סימפטיים על מנת שנוכל להצטייר טוב יותר, במקום להמשיך לנסות להרגיש טוב עם עצמינו בזמן שאנחנו מביעים עמדה סולדת מתת-אדם כמו רוני רון אולי נתחיל לפעול כי רוני רון הוא תוצר לווואי של תופעה מתבגרת שהיא רחבה הרבה יותר ולכן היא מקבלת לגיטימציה שהיא בשתיקה. רוני רון הוא לא אנומליה הוא תוצאה חברתית, סכום של משתנים שאנחנו רואים כל יום. אנחנו פוגשים אותם בבתי הספר, אנחנו רואים אותם בערוצי הטלוויזיה, אנחנו נעמדים לידם ברכבת, קונים לידם במכולת. אנחנו אפילו מונהגים על ידם.

רוז לא זקוקה לסליחה הציבורית שלנו כפי שהיא הודפסה בדף הראשי של ידיעות אחרונות. עם סליחה לא קונים במכולת וסליחה לא מכפרת על כלום, סליחה היא חסרת משמעות ללא מעשים ולמעט התקופה הקצרה הזו של ילדות שבה הבעת סליחה היא כמעט הדבר היחיד שניתן לעשות ואנחנו משלמים א חובינו בהבעתה, בשום תקופה אחרת היא לא מספיקה.

חסכו מאיתנו את הסולידרתיות, הסליחות וההתנצלויות. תתחילו לפעול נגד האנשים האלה.

המלחמה האחרונה, המלחמה הבאה ועסקת השבויים

משה דיין אמר פעם שמדינת ישראל לא יכולה להפסיד במלחמה. את המלחמה האחרונה הפסדנו - הפסדנו במובנים שרוב תושבי המדינה לא מתחילים להבין. מדינת ישראל קמה ותיפול על כושר ההרתעה שלה וכושר ההרתעה הזה התרסק לחלוטין לאחר מלחמת לבנון השניה ותוצאות ההתרסקות הזו הוא האיום הגובר והולך של סוריה. סוריה אף לא ניסתה להסוות את ההקשר הברור של ההפסד האחרון שלנו במלחמה והחזרה לשיחות על רמת הגולן - אסד אישר בצורה גלויה שההפסד של ישראל בצפון לפני שנתיים הראה לאיזור איך אפשר לנצח את ישראל ואם ישראל לא תחזיר את רמת הגולן הוא יקח אותה בכוח. הוא גם יודע איך והוא קנה מספיק אמצעיים בשנים האחרונות בשביל להראות לנו.

מופע השפלות של השבוע האחרונה לא עזר כלל. מדינת ישראל נמצאת ברגרסיה חזקה ביותר בכל הקשור לכוח ההרתעה שלה. עם ההתחמשות של איראן, סוריה וחיזבאללה ולצד ההתחזקות של חמאס, מדינת ישראל נכנעת לארגון טרור ובצעד חסר תקדים משחררת את קלף המיקוח האחרון שלה - סמיר קונטאר. יש שיטענו שעלינו לזקוף ראשינו ולעמוד איתן - הם טועים. הפסדנו במלחמה אליה יצאנו בשביל להחזיר את החטופים ולאחר שהפסדנו בה לא עשינו די והפסדנו את גדול המרצחים שנמקו אצלינו בכלא.

אין פה ניצחון מוסרי על חיזבאללה - נסראללה היה מוכן לפעולה צבאית, חטיפה של חיילים, ותגובה ישראלית ברורה (פעמיים, אגב) בשביל להחזיר את סמיר קונטאר אל לבנון. זה יותר מאשר מדינת ישראל עושה בשביל להחזיר את גלעד שליט. אמנם תדע כל אם עברייה שצה"ל יעשה הכל על מנת להחזיר את בנה אל גבולות המדינה, אבל תדע כל אם ערבייה שנסראללה יעשה אף יותר בשביל להחזיר את בנה.

שחרורו של רוצח הוא פשע נגד אותם חוקי מוסר בינלאומיים שמדינת ישראל מתעקשת להכפיף עצמה אליהם וכל יום מסתבכת יותר ויותר בהם. אם יש משהו שמרסן את המדינה הזו מלנצח ארגוני טרור כמו חיזבאללה היא התפיסה הפילוסופית של מוסר בינלאומי - זו אותה תפיסה שמונעת מטייס חיל האויר לזרוק פצצה על גן ילדים גם אם יש שם משגר רקטות. פילוסופית המוסר הזו אומרת שסמיר קונטאר הוא קודם כל רוצח. לא מחבל, רוצח. משום שהמחבל הוא לוחם החופש של האויב אבל רוצח הוא רוצח. מדינת ישראל שחררה השבוע רוצח - דם היהודים מותר, שוב.

המלחמה הבאה, ותהיו סמוכים ובטוחים שהיא קרבה מהר יותר ממה שחשבתם, תהיה אסון. אפשר לשרטט את קווי האסון כבר עכשיו - כפי שמלחמת העולם השניה היתה המשך בלתי נמנע של תוצאות מלחמת העולם הראשונה, כך המלחמה הבאה בצפון היא מלחמה שאת התוצאות שלה אפשר כמעט לחזות כבר עכשיו. צה"ל החל בהתחמשות של כוחות קרקע, על חשבון כוחות האוויר - תפיסה חדשה-ישנה בצה"ל שנובעת ישירות מהכשלון של חיל האוויר לסיים את המלחמה האחרונה בצפון בזמן סביר. חיזבאללה קורא את העיתונים ומקשיב לחדשות וההתחמשות של צה"ל בכוחות קרקע היא בדיוק מול מה הוא נערך, ההתחמשות הזו היא גם בדיוק מה שחיזבאללה קיווה לו - את כוחות הקרקע של צה"ל חיזבאללה יפרק ללא בעיה. לא סיירת גולני ולא סיירת צנחנים תוכלנה לעמוד מול "שמורות הטבע" של חיזבאללה והמחבלים יודעים את זה- הם בנו עשרות אם לא מאות כאלה מאז המלחמה והם רק מחכים ש"הציונים" המוסריים יבואו עם הטנקים והנגמ"שים כחלק מתפיסה צבאית ישנה של "תפיסה והיאחזות בקרקע".

לא היה דבר רע בתפיסה הצה"לית של דן חלוץ, שום דבר חוץ מניהול ממשלה גרוע שלה. התפיסה האווירית היתה יכולה לסיים את המלחמה מוקדם יותר - או לפחות בצורה כזו שחיזבאללה היה משקשק לא להחזיר את גופות החיילים. אפשר היה לחסל מהאוויר את כל דרום לבנון - על בתי החולים, על גני הילדים, על שכונות המגורים, להפוך את הדרום לעי חורבות. אבל התפיסה החברה שלנו היא של מוסר בינלאומי ולכן חיל האוויר שותק ומוקד רק במשגרים ומחבלים שנמצאים מחוץ לסביבה אזרחית "חפה מפשע" - אי אפשר לנהל כך מלחמה מהאוויר.

אז הפסדנו במלחמה וכמו שאנחנו מחליפים ממשלות ימין-שמאל, שמאל-ימין, כל בחירות, כך גם זעקנו להחליף את התפיסה הצבאית. רא"ל אשכנזי אימץ גישה של תפיסה על ידי כוחות קרקע של שטח והיאחזות בו תוך התעלמות מוחלטת שהמלחמה הזו התחילה בכניסה קרקעית של טנק בודד בנוהל "חניבעל" וריסוקו לחלוטין על ידי אנשי חיזבאללה. גם מלחמת לבנון הראשונה התנהלה על ידי כוחות קרקע - תפיסה והיאחזות בקרקע הובילה אותנו ל18 שנה של כיבוש ואינסוף הרוגים.

במלחמה הבאה אנחנו ניכנס עם הצבא שלנו, אנחנו נספוג אבידות רבות ונשלם בשבויים חיים ומתים רבים, אותם אולי רק נכדינו יקבלו בחזרה לאחר ויתורים רבים.

ועוד לא דיברנו על החזית הסורית, שם מתכוננים היטב למלחמה הזו - לא, לא בעזרת טילים וגם לא מטוסים, אלא בעזרת ארטילריה ישנה וטובה. ארטילריה כזו שמסוגלת לייצר כוח אש מספיק לכסות את כל רמת הגולן באלפי פגזים כל שעה - ארטלריה כזו שמוגנת על ידי טילי נ"מ היא הפחד שלנו מסוריה. לאחר מכת האש הראשונית שתשתק את כל הצפון עד ואולי כולל חיפה, יצנחו כוחות קומנדו סוריים על החרמון וכל צפון רמת הגולן ויתפסו נקודות מפתח וישראל, על מנת לשחרר בחזרה את הרמה תכניס עצמה למלחמת התשה ארוכה מול סוריה וסוריה, בניגוד לישראל, סבלנית.

רק דבר אחד לא ידוע במשוואה של המלחמה הבאה והיא ההשתתפות של מצרים בה. עם נשק מתקדם מארה"ב, צבא סדיר אדיר, ומשוללת אויבים למעט ישראל - מצרים היא מכונת מלחמה מוכנה ומשומנת היטב שאת כל מרצה מנתבת לקראת מלחמה עם ישראל. השלום עם ישראל עשה לה רק טוב- נורמליזציה כללית עם אירופה, חזרה לעמדת המדינה המובילה בעולם הערבי, האפריקאי והמוסלמי, סיועים כלכליים, השקעות זרות- מצרים תיעלה חלק נכבד ממרצה להתכונן למלחמה עם מדינת ישראל: טיליה מכוונים צפונה, צבאה מתרגל כבר כמה שנים מלחמה דרך סיני, ההשקעה בביטחון כפולה משלנו ועוד ועוד. כן, כנראה שגם מצרים תצטרף על מנת לסיים את הפרשה שנקראית "המדינה הציונית" סופית.

כאשר המלחמה הזו תתחיל רבים לא יזכרו את אולמרט ולא יקשרו את ההפסד במלחמה האחרונה ואת עסקת השבויים שבאה בסופה אל המצב בו נהיה נתונים.

תדע כל אם עברייה  שאין עתיד לילדיה במדינה שנכנעת לארגוני טרור ומעזה להפסיד להם במלחמות.

רוסיה והפצצה

כאשר ריצ'ארד פיינמן טבע את המונח ננוטכנולוגיה (חפשו "There's plenty of room in the bottom") הוא חשב, כמו איינשטיין, על כיוונים פויזיטיבים וכנראה שעד לתקופה האחרונה רוב העולם חשב באותם כיוונים: רפואה, הנדסה מולקולרית וננו אלקטרוניקה. לרוסים, לעומת זאת, היתה תוכנית אחרת לננוטכנולוגיה ונכון ל12.9 לתוכנית הזו גם יש ניסוי שדה אחד מוצלח והתוכנית הוגדרה הצלחה. סבטלנה, קבלי את 'אב כל הפצצות'.

'אב כל הפצצות' - הפצצה המתחרה ל 'אם כל הפצצות' של האמריקאים - היא פצצה בעלת יכולת הרס זהה ואפילו גבוהה יותר של פצצה גרעינית אבל (ופה החלק היפה) היא לא מבוססת ביקוע ולכן תוצאת הלוואי המבאסת, נשורת גרעינית, נחסכת הן מהכובש הן מהנכבש. במילים אחרות, הרוסים יצרו יכולת להשמיד עיר שלמה ולא להתבאס מכך שהם לא יכולים להיכנס אליה.

אז מה פתאום נזכרתי ברוסים? - אם עקבתם אחרי פוטין בתקופה האחרונה (בערך 3 שנים אחרונות) הייתם שמים לב לקרבה המעצבנת שלו אל החוג הערבי בעולם ובאופן כללי לכל מיני משטרים אנטי-מערביים. בשילוב מנצח עם הטיסות ארוכות הטווח החריגות שלו אל עבר גבולות נורבגיה ואנגליה ומכירות הנשק לסוריה נראה שפוטין נסה לבסס, שוב, את כוחה של רוסיה בתור מעצמת - על ומכיוון שאף בר דעת לא יצטרף לקואליצייה האדומה של פוטין הוא פונה אל חסרי הדעת - העולם הערבי.

בהתסכלות מפוקחת על העברת הידע הגרעיני מצפון קוריאה לסוריה, החיבור הקרוב בין סוריה לאיראן בעיקר בגלל הבידוד העולמי שהוטל על שתי המדינות, ערוץ הנשק שזורם אל איראן מרוסיה שחייבת למכור ציוד שיושב לה במחסנים כבר הרבה זמן כמו גם רצון למכור טכנולוגיות חדשות יותר, ולבסוף העובדה שפוטין מינה ראש ממשלה חדש שהגדיר את שחזור יכולת התעשייה הצבאית של רוסיה בתור מטרה עיקרית (לא חינוך חס וחלילה) הייתי אומר שהגזרה האנטי-מערבית מתחממת במהירות. אם מישהו חושב שרוסיה תטביע את העולם במלחמת קרה שוב אז הייתי רוצה לחלוק עליו - בניגוד לרוסיה, חברותיה לקואליציה הפעם הן לא מדינות נכשלות אלא מדינות עוצמה כמו צפון קוריאה ואיראן והן מסוגלות להכתיב סדר יום לקואליציה השטנית הזאת - סדר יום מפוקפק שלא יעלה את רוסיה לדרגת מעצמת על ויאפשר לה להיכנס למלחמה קרה עם ארה"ב שוב, אלא סדר יום חמים הרבה יותר. אם לרוסיה יש רצון אגואיסטי לתפוס מקום חשוב יותר בעולם, לאיראן יש מטרות מפוקסות יותר - מלחמה עם המערב.

טירונות 02 לקרביים

"חייל פצוע קל מפונה לבית החולים ברזילי" - זו היתה כותרת התמונה של "ידיעות אחרונות" ביום רביעי. "חייל". מה חייל? - ילד בן 18, נמצא חודש ימים בצבא, לא נשלח וגם לא התנדב לקרבי - טירונות 02. יום למחרת הם היו צריכים לסיים את הטירונות וללכת הביתה. ללכת הביתה לאימהות והאבות המודאגים שלהם. הורים מודאגים והם אפילו לא קרביים- בסך הכל טירונות ג'ובניקים. עכשיו גם להורי הג'ובניקים יש סיבה לדאוג כנראה.

זהו אכן נס שהקסאם פגע דווקא באוהל ששימש בחדר אוכל ולא באוהלי השינה, אבל לנסים יש תכונה מרה שהם דרך כלל קורים רק פעם אחת.

כאשר נצמדים אליך מאחור

נסיעה על הכביש בשעה 6:00 בבוקר, בייחוד בימי החורף ההולכים ומחשיכים עלינו, מסוכנת הרבה יותר ממה שחשבתי. גם לאחר ניסיון לשפר את תרבות הנהיגה שלי, ניסיון שעד כה הולך בכלל לא רע, אני מרגיש שהנהיגה שלי מסכנת אותי - פאסיבית באותה מידה כאקטיבית. לצערי, גם נהיגה מתחת למהירות המותרת (מי ישמע על דבר כזה) בכביש החוף, כאשר שני ידיי על ההגה ואני מרוכז לחלוטין בנהיגה ומביט במראות פעם בשבע שניות לפחות (כפי שהמדריך הורה) ואפילו נוהג בנתיב הימני בלבד, היא נהיגה מסוכנת!

אני לא זוכר מתי הצלחתי להעביר נסיעה שלמה מנתניה לתל-אביב במהירות חוקית בנתיב הימני מבלי שמשאית (ויש הרבה כאלה בשעות הבוקר) נצמדת אליי מאחור, מהבהבת ומצפצפת. כל פעם שאחת ממפלצות הכביש האלה מתקרבת אליי וחוסמת לי לגמרי את המראה האחורית אני נזכר בתאונה המחרידה של משפחת סולימאן שאני מאמין שעדיין טריה בזכרון הקולקטיבי שלנו. ניסיתי להבין מה לעזאזל, מבחינה חוקית, עליי לעשות  אם נצמדת אליי משאית ומצפה שאנ אגביר את קצב הנסיעה שלי אל מעבר למהירות המותרת כאשר אני נוסע בנתיב הימני: הרי להגביר מהירות אסור, להמשיך ליסוע לאט יסכן את חיי ולעבור לנתיב השמאלי בשביל שהמשאית תוכל לעקוף מימין זו נהיגה מסוכנת ולא נכונה.

ככל שאני חושב על זה יותר, חיי בכביש החוף תלויים בחבורה של בבונים שעד שהם או מישהו מבני משפחותיהם לא יעבור לגור בבית לוינשטיין לא ירפו מדוושת הגז.

אגב, עוד 4 קרובנות בכביש היום.

חג שמח!

רותם סלע

כאשר רותם סלע ניסתה להתבדח על חשבון של דוגמניות אצל גיל ריבה, לפני כמה שנים בתוכנית "הלימוזינה", היא לא ידעה שהיא- כמו חברותיה הדוגמניות- תיהפך לקלישאה מאוד מהר. לכבוד החג ידיעות אחרונות החליט לראיין אותה, גם כן אייטם לחג - כתבת עומק על דוגמנית שיטחית. לאחר רפרוף קל בין דפי הכתבה בניסיון למצוא תמונות עירום רוב הגברים ינטשו את הכתבה וישאירו אותה לענייניהן הבלעדי של צעירות מתבגרות שמשום מה חושבות שדוגמניות זה מודל לחיקוי.

לפחות היא יודעת להגיד שהיא לא יודעת לשיר, שאר דבריה נראים כאילו נקלחו מכתבה על דוגמנית פורצת אחרת לפני מספר שנים: היא יצאה עם מיליונר, היא אוהבת כסף אבל יודעת להעיד על עצמה שאהבת חייה יכול להיות גם אדם ממוצע, היא מאוהבת ומעריצה את אבא שלה, היא לא תעשה בחיים צילומי עירום (אלא אם יתנו לה מיליון דולר, מסתבר), היא מעוניינת לעשות תואר, להיות כתבת ובעתיד אולי להחליף את אילנה דיין - אם לא הייתי אומר לכם שהכתבה על רותם סלע לא הייתם יודעים להגיד על איזו דוגמנית היא כן.

אה, אגב, גם לה "ממש לא אכפת מהמראה" של עצמה והיא לא הולכת אחרי מותגים יקרים (כל אחת שנוסעת להודו חושבת שהיא צלחה מחנה ריכוז וניצחה ערבוב מסוכן של מחלת הדיזנטריה וכולירה) וגם היא היתה 'ממש חננה' בבית הספר. מסיפורים של חברים שנשארו בקרית חיים אחרי שאני עזבתי בגיל 14 אני יודע להגיד שהיא רחוקה מלהיות חננה ויותר קרובה להיות בחורה יפה שהמורים עשו לה הנחות וחברות עשו לה את השיעורים. רק שמועות.

חג שמח!

מודיעין צבאי וסוריה

התוצאה הישירה של התקרית האחרונה של מטוסי חיל האוויר בשמי סוריה היא מילוי חסר פרופורציות של זמן אוויר במהדורות החדשות. למי ששם לב הזמן שהמהדורות מקדישות לתקרית הזו הוא זמן - מת. אף יודע דבר לא ימסור אינפורמציה בעלת ערך למהדורות החדשות ומי שמוסר הרי שאינו מוסר מידע בעל ערך כלשהו, מכאן שכל מה שנותר למגישי החדשות לעשות הוא להתפלפל עם התקרית הזו ולצאת במשפטים סתומים "אנחנו לא יודעים מה היה שם אבל כנראה שהיה לכך סיבה טובה" (ציטוט לא מדוייק של רוני דניאל במהדורת החדשות של יום שישי) - מבחינה לוגית האינפורמציה היחידה שהמשפט הזה מוסיף לצופה הוא שרוני דניאל לא יודע ולרוני דניאל יש ביטחון בראשי הביטחון של המדינה, אין בו שום אינפומרציה אחרת.

האמת היא שבכל הקשור למידע ומודיעין ביטחוני, למרות שכל בוגר 8200 חושב שהוא יודע משהו, אנחנו לא יודעים כלום ומה שאנחנו יודעים אם מהעיתונות או מחבר של חבר, לא שווה כלום. מי שיודע משהו לרוב מספיק אחראי בשביל לא להעביר את האינפורמציה הלאה ואם הוא לא אחראי אז הוא מפחד שיעמידו אותו למשפט, בכל מקרה תשכחו מזה שיודעי דבר יעבירו אינפורמציה אליכם.

אני נזכר עכשיו ב'וואו' שהיה בארץ כאשר התפרסמה הכתבה על 8200 בפעם הראשונה בעיתון, אז רק יוצאי היחידה ידעו לומר שהמידע על כך שיש יחידה במודיעין שנקראית 8200 לא שווה כלום וגם אם מפורסם מה היא עושה, מי עומד בראשה וכמה אנשים יש בה לא שווה כלום. האמת היא שבכל הקשור למודיעין יש כל כך הרבה חגורות אבטחת מידע שהאינפורמציה שמגיעה אלינו כמעט תמיד לא שווה כלום. בכל מה שקשור לסוריה בימים האחרונים - אני לא הייתי מציע לסמוך אפילו על הודעה רשמית של ממשלת סוריה בנוגע לנסיבות הפעולה הזו, גם להם יש אינטרסים לטשטש אינפורמציה מהציבור הישראלי.

לפחות זה נותן פיקנטיות...

על שירות בצה"ל

אני רוצה לדבר על הנושא הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3441065,00.html והנושא שהוביל אליו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3440155,00.html

למרות שניסיתי מספר פעמים לנסח את דעתי בעניין ואת הבוז שאני חש כלפי אנשים כמו עברי לידר, אביב גפן ואושרי כהן, הפוסט שאני באמת מעוניין לכתוב נכתב כבר מזמן על ידי גאון הקולנוע קווין סמית'. הנה הציטוט מהסרט "דוגמה", אזראל הוא האיש הרע בסרט הזה, סרנדיפיטי בצד של הטובים:

AZRAEL
I was an artist! I was inspiration! A muse has no
place in battle! Our job is to create - not
destroy!

SERENDIPITY
So after the fallen were banished to Hell, God
turned on those that wouldn't fight, and my
brother here was sent down with the demons.
Something he considers a grave injustice.

AZRAEL
Don't tell me that you never questioned the
judgement, Serendipity; that you don't think the
Almighty acted too rashly?

SERENDIPITY
You've been waiting for millions of years to ask
me that, haven't you? It's been on your mind since
the moment you fell. It's been gnawing at you this
long.

AZRAEL
Well?

SERENDIPITY
No, Azrael. It never bothered me, and I'll tell
you why: you stood behind your office, you prick.
So you were an artist - big deal. Elvis was an
artist, but that didn't stop him from joining the
service in time of war. That's why he's the
King... and you're a schmuck.

על נהיגה מונעת, רוצחים, שופטים ואללה

מבוא:

תמיד ידעתי שהעולם סובב סביבי ולא סביב השמש. דווקא בשבוע שאני נוטל חלק מקורס נהיגה מונעת על מנת לזכות ברישיון הנהיגה הצבאי (כי זה שאני נוהג 7 שנים באזרחות לא נחשב - הכבישים מתנהגים אחרת כאשר אתה מגוייס כנראה) זה גם שבוע מיוחד של עמותת "אור ירוק" ובכלל מתפרסמת הכתבה הבאה בynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3440735,00.html

האמת היא שקורס הנהיגה המונעת היה ממש טוב - לא כל משעמם בו מרעננים את חוקי הנהיגה ומה עושה כל שלט כי עם כל הכבוד לחוברת התיאוריה אנשים לא נהרגים בכביש כי הם לא ידעו מה אומר שלט זה או אחר, (יש את השלט משולש אדום עם סימן עצור קטן באמצעו שמורה שעוד 10 מטרים או משהו כזה יגיע תמרור עצור - ???) אנשים נהרגים בכביש בגלל מהירות!

כמו התוכנית של חיים הכט וכמו הידיעות על משפחה שנקטלה על ידי נהג משאית עם 190 עבירות תנועה, גם הקורס הזה עשה לי משהו ולפחות לתקופה הקרובה אני נהג זהיר הרבה יותר - ככה אני יודע, על פי אני עצמי, שככל שיראו לנו יותר זוועות בטלויזיה ויראו לנו יותר מה המשמעות של קטל לפחות חלקינו ננהג באופן זהיר יותר.

בין שני הימים:

הקורס היה בין יומיים, רביעי וחמישי, וככה מצאתי את עצמי נוהג בפעם הראשונה בחיי בצורה הכי נכונה שאני מסוגל ביום רביעי בבוקר. הרשמים שלי חיוביים מאוד. ראשית, כמו שהמדריך טען, אתם מגיעים לנקודת העיד שלכם פחות עצבניים. מיעוט הבלימות והנסיעה היציבה על צד ימין שאיננה מצריכה יכולות של טייס קרס אלא של דייג פנסיונר ושומרת על לחץ דם נמוך, משאירה אתכם נינוחים גם לאחר החנייה. שנית, אתם באמת שלא חוסכים יותר מדי זמן, בנסיעה מנתניה לגבעתיים, ההפרש בין ה120 קמ"ש היום-יומיים שלי לבין ה90 קמ"ש של אותו יום רביעי הסתכם ב5 דקות הפרש (והנה יגיע החכמולוג שסיים בגרות ופיסיקה ויראה לי נוסחות זמן-דרך ויטען שההפרש גדול הרבה יותר מבלי להתחשב ברמזורים, פקקים ובלימות לעקיפה).

הנקודה השלישית שלי היא היותר חשובה - יש אנשים נורמליים בכביש. יוצא שכאשר אתה נוסע לך על הנתיב הימין וכל הטייסים חולפים אותך בשמאלי, אתה מגלה שאתה חלק מדבוקה של אנשים שנוהגים כמו בני אדם. דבוקה שמלווה אותך כמה דקות טובות במהירות נסיעה חוקית. אני מאוד התרשמתי.

על מהירות וטעויות:

בסופו של יום, כל קורסי הנהיגה המונעת בעולם לא יגרמו לאנשים לא לעשות טעויות ולא לאבד ריכוז בנהיגה. האמת היא, כמו שציינתי בפני המדריך, שרמת הקשב של בן אדם היא עד 45 דקות (אם אתה מוכשר) ולכן בנסיעה ממוצעת מתל-אביב לחיפה אתה תאבד את הריכוז שלך לפחות פעם אחת אז ככה שאם אין לך מזל בפעם הזאת אתה תהרוג מישהו ותלך לכלא. חסכתי ממנו את הנתון היותר קשה, 45 דקות של קשב זה אמור קשב ממוצע לא רציף. באופן רציף רמת הקשב הממוצעת היא 2 דקות בלבד ומכיוון שרובינו אינם אלופי שחמט או נזירים, אנחנו מאבדים את הריכוז כל 2 דקות בערך בזמן הנסיעה. האם כולנו, אם כן, עברייני נהיגה? האם מגיע לכולנו ללכת לכלא אם נהרוג מישהו בגלל שניה של חוסר ריכוז, כמו שכל יפיי הנפש צורחים? - לדעתי לא, אם איבדת את הריכוז כי המחשבות שלך נדדו ונסעת במהירות נמוכה מהמותרת אז לטעמי אתה בסדר, לא עישנת או אכלת, לא שיחקת בטלפון או נרדמת, לא שתית, לא עלית מעל המהירות המותרת וגם לא סטית מן הנתיב. אם ילד קופץ לך למכונית בדרך משולבת כאשר אתה נוסע 30 קמ"ש והוא נהרג זה חבל אבל זו לא אשמתך.

מה שנכון הוא שקטלניות התאונות היא פונקציה של המהירות והתאונות בדרכים לא היתה בעייה לאומית אם אנשים היו מורידים את הרגל מהגז. לאף אחד לא אכפת מתאונות של נשים שלא מצליחות לעשות חניה ברברס או נכנסות אחת בשניה בגלל בלימות פתע - התאונות האלה נעשות במהירות נמוכות מאוד. התאונות של הגברים, לעומת זאת, נעשות במהירות גבוהות במיוחד ולעיתים תכופות מדי לוקחות חיים. אם כולנו נזכור שאנחנו מאבדים את הקשב שלנו בערך כל 2 דקות נוכל לומר לעצמינו שזה פשע מצידנו לעלות מעל המהירות המותרת - מי אני שאסע מעל 90 קמ"ש אם בשתי הדקות הקרובות אני לרגע אשכח בכלל שאני נוסע?!

על מבחן התיאוריה:

בסופו של הקורס הגישו לנו את מבחן התיאוריה שהוא כמו תעודת עניות של משרד הרישוי ומלחמתו בתאונות הדרכים. הנה מבחן שמציג לך שאלות כמו למי יש זכות קדימה בזמן שאוטובוס עולה במדרון תלול, על מי חלה חובת חגירת חגורת הבטיחות במכוניות משנת ייצור של עד 1986, איך צריכה משאית לסדר את מטען הסחורה שלה או מה ההבדל בין שלט אחד שלא ראית בחיים שלך לבין שלט אחר שלא תראה אף פעם. מה למבחן הזה ולמציאות? - האם מישהו עשה תאונה קטלנית כי הוא שכח איך נראה מעבר חציה? כי הוא שכח כמה מטרים לפני מסילת ברזל מתחילים להופיע שלטי הסימון? כי הוא שכח מה אומר חץ קדימה או מבוי סתום?

קורס מאוד מכובד נגמר באנחת טיפשות כאשר המדריך הגיש לנו את טפסי התיאוריה. לכל הפחות הוא לא טרח להקדיש זמן ללימוד משהו מהמבחן ופשוט עזר לנו לפתור אותו במהלכו.

על שופטים ובתי כלא:

אולי צריך לזרוק את השופטים שלנו לכלא. 17 פעמים נשלל רשיונו של נהג המשאית שרצח את הסולימאנים בשבוע שעבר. 190 עבירות תנועה ביניהם אי שמירת מרחק, חציה ברמזור אדום, חציה קו לבן, מהירות מופרזת ועוד והבן אדם חזר הביתה. עכשיו הוא מספר לנו שהכל "מן אללה". מה "מן אללה" חתיכת ניאנדרטל?! צריך לזרוק אותו וכל אחד מן השופטים שהותיר לו להמשיך ליסוע לתוך צינוק קטן, שישבו ויחשבו שוב האם הסולימאנים היו צריכים לשלם בגלל הטיפשות הפרובנציאלית של האחד והרחמנות האליטיסטית של האחרים.

אגב, הנהג מודה שהוא כנראה נהג קרוב מדי למיצובישי של הסולימאנים. הדרך היתה פנויה לדעתו והוא לא חשב שהם יבלמו בלימת פתע... בטח לא חשב, הקוף, כל אחד בישראל ששואלים אותו למה הוא נצמד מביא את אותה תשובה מטומטמת של "למה שהוא יבלום?- הדרך פנויה!". אגב, כאשר אתה נוהג במשאית של 14 טון כדאי שתשמור על איזה 150 מטר מרחק נסיעה כדי שבפעם שהמכונית מקדימה בכל זאת תחליט לבלום לא תצטרך להאשים את אללה בטיפשותך.