Chronicles

חדירות הומוסקסואליות בצבא

לא הצלחתי להערים על אף אחד שיבוא איתי לראות את טרומן קפוטה אז החלטתי פשוט להוריד את הסרט באי-מיול. לקח לי יותר מיום וחצי ובבוקר של שלשום כאשר התעוררתי אנחת רווחה יצאה מפי כאשר ראיתי שסוף סוף הג'יגה וחצי האלו מצאו את דרכם, בשלמותם, למחשב שלי.

התחלתי להריץ את הקובץ ומשום מה הכתובת על המסך השחור קראה SoldierBoy. לא היה לי מושג מי זה הילד הזה ולמה ונגד מי הוא נלחם אבל חשבתי שאולי זה משהו שבעלי הקובץ שמו לפני, איזה משהו מצחיק אולי.

מצחיק זה לא היה, לפניי נתגלתה תמונה של חייל עם בגדים די מגוהצים ולא מלוכלכים שנע בזחילה על הקרקע ויורה. אני חייב לציין שהוא היה נראה די מרוצה יחסית לאחד שנמצא בקרב יריות, הרמזים החמורים למצב רוחו המרומם שהגיעו מהשדה המעט שכונתי ולא ביצתי-קרבי, השיער החפוף לא מזמן של החייל והרובה שנראה כמו רפליקה שיצאה עכשיו מן האריזה, לא אותתו חזק מספיק.

החלטתי להריץ את הסרט מעט קדימה כדי לראות מתי טרומן קפוטה מתחיל- אני אדם עסוק ואין לי זמן לראות נגד מי החייל האמיץ שלנו נלחם והאם הרובה שלו יורה אוויר, תפוח אדמה או את הכדורים הקרמיים האחושרמוטה כואבים האלה...

עוורון קל והתחלה של סרטן רשתית, זה מה שקיבלתי למראה התמונות- החייל הצעיר התרגש מעט מכל היריות והמלחמה והחליט לפרוק קצת את המתח עם חבריו הלוחמים. הוא החליט שהנשק שלהם לא מצוחצח מספיק וקיבל על עצמו את תפקיד הנשק- הוא הנשק היחידי בצבא שמתרגש כל כך מהעבודה שלנו כנראה.

החברים שלו לקרב לא נתנו לשריקות הכדורים להפריע להם והם ביצעו נוהל חדירה. אחד בשני. אחד האנשים שם נראה לוקח פיקוד על כל מה שקורה...

זה היה נורא!

נכתב על ידי Anni3, 19/4/2006 12:39, בקטגוריות You've been here before
4 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של daffyd ב-21/4/2006 22:41

"להרטיב את הבאגט"

אני אגיע למשפט המעולה הזה בסוף, אבל בינתיים אתרכז במה שהיה אתמול:

זה התחיל ביום שלפני אתמול כאשר חבר שלי מהבית-ספר, טכניון ועכשיו גם מהיחידה אמר לי שהוא רוצה ללכת יום למחרת (אתמול) לטיול, הוא לא הצליח לתפוס טרמפ על טיול של חברה אחרים שאנחנו מכירים והוא רוצה לארגן אחד בעצמו עם כמה חברים נוספים מהכיתה והטכניון. אחרי הרבה חששות פולניים שנבעו מכך שהכל נעשה ביתר ספונטניות הסכמתי לכל העניין הזה.

בשעה עשר ורבע בערך הגענו לתחילת המסלול של נחל כזיב- מבצר מונפורט, רק לאחר שאספנו את תומר מכרמיאל. ברוח קרבית משהו החלטתי לסחוב את כל התיק שלי על הגב, לאור הוקרה לסרטי רמבו ומחווה לאינדיאנה ג'ונס- אני עוד אצטער על זה בהמשך...

התחלנו ללכת, כולנו מרוצים מכך שבדרך כבר הספקנו לקנות 10 פיתות גדולות כאלה של ערבים ו850 גרם חומוס (הכל על הגב שלי) אלו מאיתנו שהיו פחות מרוצים משום שהם שומרים התגאו בחפיסת פרינגלס, "במבה" שוש כשרה לפסח ותפו-צ'יפס.

אחרי שירדנו את כל מבצר המונפורט ועלינו את כל הדרך חזרה להר השני, הכל לפי ציווי סימני הדרך גילינו שהצד השני הוא זה שבדרך כלל מתחילים בו את המסלול, השוואה זריזה בין פסגת ההר ממנה אנחנו ירדנו לבין פסגת ההר אליה עלינו הראתה שישנו זוג חיילים בפסגת ההר השניה, שירותים, יותר מכוניות, יותר אנשים "בתחילת הטיול שלהם" וגזלן אחד. משהו אמר לנו שהחבורה של ישראלים מצחיקים שפגשנו בגיא בין שני ההרים שאמרה לנו ש"ימינה זה המעיינות" לא עבדה עלינו. הסתכלנו על המפה, על הפסגה שאליה הגענו בניגוד לזו שיצאנו ממנה היתה אשכרה מפה כך שיכולנו פעם ראשונה לראות איפה אנחנו לכל הרוחות. גילינו שבעצם לא עשינו בכלל את המסלול ושמנו פעמינו למטה בחזרה עם חזון לעשות את המסלול האמיתי הפעם.

המסלול האמיתי צריך לקחת בין 4 שעות ל6 שעות. אנחנו, עם זה שהתחלנו במקום הלא נכון והגענו למקום הלא נכון עוד לפני שהתחלנו את המסלול, הספקנו לעשות אותו ב4 ורבע שעות אז אתם יכולים לתאר לעצמיכם את הקצב שהלכנו בו.

איפשהו לקראת הטיפוס האחרון שארך לא פחות משלוש רבעי השעה הדופק שלי היה דופק שיא, הבנתי שאני לא רמבו ולא אינדיאנה ואם כבר אז ממש מטומטם שדרשתי לקחת על עצמי את כל הדברים שהבאתי. החברים הציעו לעזור לי עם התיק אבל אני, מכיוון שהרגשתי שזה יהיה אחלה אימון, סירבתי.

בסוף ההר כבר כמעט התמוטטתי.

מה שהיה לאורך הטיול הזה זה הרבה צחוקים, החל מהניסיון של תומר למצוא לעצמו "מקל טראקרים" שהסתכם במציאה זוג זרדים ששימשו כלי תיפוף על גזעים לאורך המסלול. הניסיון של שלומי ותומר לחקור את תופעת תולעי המשי (זה תולעי משי?- אלה שהולכים בתור ארוך ארוך דבוקות אחת לשניה) בעזרת הפרדה של אחד מהפרטים בשורה הצידה ו/או חסימה של הטור באמצע, האכלה של הדגים בפיתות ערביות, כמה דיונים על היכולת ההיתקפית של מדינת ישראל, שירים (או! השירים שהם שרו! אלוהים אדירים...) וההליכה הנועזת, חרף הסכנות, שלי ושל תומר במים הרדודים שחיבור מספר צמתים בדרך (השאר הלכו על האבנים).

היה גם דיון מעמיק על יכולת הקפיצה של אחד בין שני סלעים, למרות שלא היתה לאף אחד שום כוונה לעשות את זה וגם לא היה צורך כי מהצד השני שום מסלול לא ממשיך.

בעניין הבגט ורטיבותו, זה כבר היה בדרך הביתה, לא לפני שעצרנו בשווארמה חאזן בחיפה והורדנו כבשים קצוצות שהגיעו בפיתות או בלאפות: חבר של תומר הרים לו טלפון ותומר ניסה לברר עם החברה החדשה של החבר הזה היא משהו רציני או "סתם להרטיב את הבגט". הביטוי נורא שעשע אותי אז החלטתי לנצור אותו לנצח נצחים או לפחות לפתוח איתו את הפוסט הזה.

נכתב על ידי Anni3, 19/4/2006 08:52, בקטגוריות You've been here before
0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע

מפגש מחזור ומנגל

איזה מנגל של זקנים, יא ווארדי...

מעין פגישת מחזור על בסיס מנגל נערכה היום ביערות הכרמל, כאשר החלק היותר מגניב, או לפחות היותר מגניב על פי דעת המארגן, נפגש על בנות זוגתו ככמה חודשים לאחר תום הסמסטר האחרון. היה סוג של מגניב, למרות שלא היה יותר מדי אוכל והאווירה (אולי מפני שהשמש לא הואילה לצאת) היתה רק ככה-ככה. כולם כבר נשואים/ נשואים ומחכים לילד/ מאורסים או סתם יש להם חברה רצינית. מספר הרווקים המבוקשים והחטובים, כולל אני, לא עלה על שלושה.

פעם הבאה שכולנו ניפגש כנראה שלכולם כבר יהיו ילדים או לפחות יהיו נשואים ואני עדיין אהיה חייל :)

תפסיקו כבר להקים תאים משפחתיים אתם מביאים לי את הדכאון!

נכתב על ידי Anni3, 15/4/2006 18:57, בקטגוריות You've been here before
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Anni ב-16/4/2006 07:32

על מחשבות

יש לי הרבה מחשבות בראש ביומיים האחרונים, מחשבות יצירתיים. הבעיה היא שאני לא מצליח לגבש את המחשבות האלה למשהו החלטי, לא מצליח לסדר את אותן כך שאוכל להמשיך הלאה ולבנות עליהן מחשבות מתוחכמות יותר, נועזות יותר, מורכבות יותר ושבסופו של דבר גם יתנו "מוצר"- זה ממש מעצבן. המחשבות שלי כרגע הן בשלב כל כך אמורפי וחסר כיוון שכל מה שיש לי זה ניחוח של משהו טוב, ניצוץ של גאוניות ותו לא, אי לכך ובהתאם לזה אני לא מצליח לכתוב אותן על דף בצורה מסודרת.

העניין בתהליך הזה הוא תמיד אותו דבר, אחרי שבאה לך הברקה, אם זה למיזם, לספר, לשיר או לכיוון חיים חדש, אתה צריך להתחיל לקשקש משהו על דף או למצוא דרך חלופית שמטרתה היא אותה מטרה- לעשות דפרגמנטציה למחשבות שלך, לסדר אותן כמו שצריך בראש ולדעת מה כבר יש לך מוכן, יציב וניכון לבנייה עליו ומה יש לך ברמת ה"קצה" או ה"אולי".

השלב הזה הוא, לטעמי, השלב הכי קשה, כי הוא השלב בו אתה יוצק את היסודות היצרתיים שלך אל תוך מבנה יצירתי שהוא לא לגמרי אמורפי, במילים אחרות אתה לוקח מחשבות ספורדיות לחלוטין שאתה מנסה לבנות עליהן מחשבות אחרות ומסדר אותן בצורה כזו שניתן יהיה להמשיך הלאה. הטבע פועל בדיוק באותה צורה כאשר הוא מקרר נוזל למשל והוא מתחיל להתגבש בהרבה מקומות בו-זמנית אשר מהווים את הבסיס לגיבוש.

בדרך כלל המחשבות מתחילות ליפול למקומן בזמן שאני הולך ממקום למקום. פשוט נופלות במקומן כמו במשחק טטריס (אבל באופן מטריד הרבה פחות) אך מכיוון שאני בחופש עכשיו אז יש לי בעיה בללכת ממקום למקום כי אני מעדיף להישאר בבית, ובבית יש לי בעיה לסדר את המחשבות משום שאני תמיד מוצא את עצמי מול טלויזיה או מחשב או משהו שקוטע את המחשבות שלי.

אני אפתור את העניין בהקדם האפשרי.

נכתב על ידי Anni3, 14/4/2006 13:34, בקטגוריות You've been here before
0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע

פיצה מעדנות

- בבקשה

- מה זה?

-זו הפיצה המשפחתית של מעדנות?

-כן, זה מה שביקשתי, אבל מה זה?

- זו הפיצה

-המשפחתית?

-כן

-אילו משפחות קיימות בראשו של מנכ"ל מעדנות?

-כאלו שאוהבות פיצות

-אז למה הוא לא מוכר כאלו?

-הנה לך הפיצה של מעדנות

-זה של מעדנות, זה אפשר לראות על פי הסמל המודפס 'מעדנות' אבל זו לא פיצה משפחתית

-אתה לא מרוצה מגודל הפיצה?

-היא כל כך קטנה שקשה להגדיר את המושג 'גודל' לפיה

- אז יש לך תיאבון בריא מאוד

- תיאבון בריא?! שבע לאחר 3 מקדונלד'ס הייתי יכול לאכול את הפיצה הזה, יש לה גודל של אפרטיפ!

- הגודל לא קובע

-בטח שכן, אחרת מה?!

-הטעם

-don't even go there, עדיף שתשים מבטחך בגודל הפיצה.

-אתה אומר שהטעם לא לטעמך?

-אני בסך הכל אומר שיש לי בלוטות טעם

-ו?

-אז אני יכול להרגיש את הטעם של הפיצה הזאת

-הבנתי...

-והמחיר?

-אתה מתכוון הבר-קוד?

-לא, זה המחיר

-זה המחיר?!?!?

-זהו מחיר נמוך מאוד

- נמוך? אלא אם כן הנקודה העשרונית שטה לכם מזרחה, המחיר הזה מופקע!

- אז המחיר מופקע, הפיצה קטנה והטעם לא משהו?

- כן, אבל אל תזכירו את זה בפרסומת שלכם

- נשתדל

נכתב על ידי Anni3, 13/4/2006 23:46, בקטגוריות You've been here before
5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Anni ב-14/4/2006 09:56

סיפורים אירוטיים...

ניסיתי לחפש בE-mule חוברות ללימוד גרמנית. לאחר שמצאתי אחת והורדתי אותה התברר לי שזה קובץ של סיפורים אירוטיים באנגלית. התחלתי לקרוא קצת וזה נורא משעשע, הנה קטע (יש יותר מ200 עמודים מהדבר הזה...)

"If you feel real gently, you can feel two balls in there. Those are called testicles." She gently probed her index finger into his scrotum, then grasping one of his balls between her thumb and index finger. "When he gets older, that's what will make sperm."

"Oh, yeah. We learned about that in school," she interuppted. "What does sperm look like?"

"Well...," I paused, "I don't know if Frank can make any sperm yet, but it's usually thick and white." I didn't want to satisfy her curiosity soley on Frank. I was pretty sure that even though he probably couldn't produce any sperm yet, he probably could ejaculate. I didn't

want her to know that, though. I just had to take a chance that Frank had not yet jacked off all the way before now. Since Frank didn't say anything, I continued, "Maybe you'll get to see some sperm later on, though."

Christee just looked over at me, still holding Frank's testicle between her finger. "Owww!" Frank yelled. Christee jumped, letting go of his ball.

"You have to be very careful when you feel his balls, Christee. It's OK, though, he's alright. Now wrap your fingers around his dick, and slide them up and down." She gently reached over taking his dick in her hand, and began to stroke it. "That feels real good to a boy. It's kinda feels something like when he's having sex." "Sex feels good. I mean..., for a boy?" she asked. "Oh, yeah! It feels much better than that. And it also feels real good to the girl, too," I replied, not telling the whole truth.

I could see the gears working in Christee's head. She was probably thinking about how good it felt when Frank felt her up a while ago, and also about my telling her that Frank couldn't make any sperm yet. I let her play with Frank a while longer, before springing the next bombshell on her. "There's something else that feels real good to a boy, that feels even more like having sex."

"What?" she asked. "It's when a girl puts the boy's dick in her mouth, and sucks on it. Why don't you try it on Frank?" Her expression changed to a sneer, "What if he pees in my mouth?"

"Oh, he's not going to pee in your mouth. His dick is too hard for that. Why don't you try it? It's not going to hurt you. Just be sure you don't bite him or rub your teeth against his dick, because that would hurt him." She looked down at Frank's dick with uncertainty, still stroking it gently, then back at me. "It's OK., go ahead," I encouraged.

Christee leaned over, stopping her mouth right at Frank's dick. She opened her lips, and without touching his dick with any part of her mouth, slowly put the head just inside her mouth. She then backed off, glancing over at me, then readjusted herself onto her knees. Once again, she leaned over Frank, putting the head of his dick just inside her mouth without touching it with her lips.

Then, slowly, her lips closed until..., finally! Her lips were now wrapped around Frank's dick! Frank's legs stiffened again, thrusting his hips up. Christee pulled back, sucking slightly on Frank's dick as it popped out with a loud "pttthhhppp!"

She eased back slightly, licking her lips, and tasting this new sensation. Again, she went down on him, and since Frank's dick was still relatively small, this time she easily took all of it into her mouth. She closed her lips around it and holding her mouth in one place, began sucking on it much the way a baby sucks on a bottle. Frank's hips pushed up into her face, forcing any remaining fraction of his dick into her mouth and pushing Christee's nose into his balls. She kept sucking on it, pulling back after a few seconds, and again, releasing his dick from her mouth with another "pttthhhppp!"

"That's very good Christee!" I encouraged. "This time, just move your mouth up and down on his dick while sucking on it. You don't have to suck real hard, just a bit. And every once in a while, lick it with your tounge, just like you would with a lollipop." She looked over at me with a smile, pleased that she was doing so well. Then, she leaned over and again took Frank's dick in her mouth, but this time she started at the head. Slowly at first, she eased her mouth up and down on Frank's hard, dick, increasing the tempo to match Frank as he began to hump her mouth.

I leaned back on one arm, and began to rub my dick through my shorts. She was a sight to behold, her panty- clad ass poking out from under her gown, and her long blonde hair swishing back and forth as she sucked Frank's dick.

After a minute or two, Frank began to draw his legs up, bending at the hips. Even though he didn't know what was happening, I knew he was close to coming in Christee's mouth. But I wasn't through with them yet.

"Christee, why don't you take a break and let Frank rub you for a while?" Christee sat up, and I heard the now familiar "pttthhhppp!" as Frank's dick escaped her lips. She lay down on her back, pulling her gown down to cover her panties as Frank began to stroke her chest.

נכתב על ידי Anni3, 13/4/2006 13:21, בקטגוריות You've been here before
6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Anni ב-13/4/2006 14:04

המכה האחת-עשרה

אין ספק שאלוהים לא חדל ולא הסתפק בעשר מכות אלא יצר אף את המכה האחת-עשרה אמנם את האחרונה בסדרה של אירועים כואבים הוא הפנה, עטופה בניחוח מסווה, כלפי עמו שלו. המכה האחת-עשרה היא, כמובן, מכת ליל הסדר, אשר מכה בנו שנה בשנה ללא רחמים עד אשר כורעים אנו ברך בפני האל ומתחננים שימית איזה צפרדע או שחין וחסל סדר ליל הסדר הזה.

בלי ששמנו לב אינפלציה של ילדים פקדה את המשפחה המורחבת שלי ובעוד שפעם, כאשר סבי עוד היה בחיים, היה את שולחן הילדים אליו היו שולחים את כל אלו שעדיין חושבים שיש טעם ברדיפה אחר אפיקומן ואת אלו שקיבלו לשבת לידם בתור עונש. אז היה רק אותי ואת בת דודתי אולם היום שולחן הילדים הוא מיתוס ששייך לעבר ואין לו זכר שכן הילדים במשפחתינו מונים את שלושת הקטנים של הדוד שלי ועוד השניים הקטנים של בת דודתי הבכורה. בעוד כמה שנים כמה האחיינית שלי תיכנס לקבוצה האקסקלוסיבית הזאת ואז באמת שליל הסדר יעבור בצרחה אחת מונוטונית.

קשה היה להחליט מי קודח חור עמוק יותר אל תוך נפח גולגולתי ועומקי נשמתי, הצרחות המעצבנות של הילדודס או בלבולי המוח של אבי, סבתי ואלו שהם לקחו כשבויים הלא הם הורי דודתי שבאו כל הדרך מדרום אפריקה בשביל העונש המסורתי הזה ובעלה, דוד שלי, אשר לא מספיק היה לו גם סוג של שפעת. הדוד השני שלי ניצל מטחינת המוח של אבי- יש לו פתק מהרופא שאומר שהוא עומד למות ובימים אלה ממש דן עם מלאך המוות על הפרטים האחרונים של הנסיעה. הצרחות טעונות הקללות של אבא שלי לא עזרו למצב הבריאותי של אף אחד מהדודים שלי, לא לאוצר המילים הבריא של הילדים וגם לא לבושה שלי ושל אימא שלי.

שיחות על פוליטיקה גם כן היו ונדהמתי לגלות כמה זקוקה לנו חקיקה שמגבילה את גיל הבוחר גם מלמעלה שתבוא בתור תשובה לכל אותם אנשים שבגיל 30 כבר קיבעו מחשבתם וחדלו מלחקור, לשאול ולבקר את דיעותיהם ונתקעו עם אותם אמונות לא רלוונטיות וממשיכים להצביע עבור אותן מפלגות וכמובן על מנת לשים סוף לכל אותם קשישים שמצביעים עבור המועמד שנראה הכי יפה או שמצביעים עבור מפלגה שאין להם אפילו מספיק ידע עליה בשביל לשטוח את המצע הכי כללי שלך לפניך.

לפחות היו לי כמה רגעים שפויים עם הדודה שלי והבן הבכור שלה, הם סבבה לגמרי.

נכתב על ידי Anni3, 13/4/2006 01:01, בקטגוריות You've been here before
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של I am not O.K ב-13/4/2006 14:14

בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר לינק ישיר לכאן דף כניסה
Chronicles You've been here before