נטשה

הנחתי רגע לגזים המתחממים שקורסים לתוך כוכב במהירויות סאב-סוניות בשביל לצפות ב"ארץ נהדרת"- באמת אחת הרלקסציות הקטנות של החיים שלי.

לא ברור לי למה המפיקים מתעקשים להחזיר את "הרומנים" ואני לא אומר את זה רק מפני שהם מצחיקים כמו מסמר 6 חלוד בפין, אלא... לא, בעצם זה בדיוק למה אני אומר את זה.

והערה בקשר לעיתונאית נטשה משהו. היא יפה בטירוף, חכמה וחריפה ועכשיו גם ב"ארץ נהדרת" הסתלבטו עליה אז היא יודעת שהיא הצליחה בארץ. תתחתני איתי, באימא שלך...

אין אם כסף תאכלו בורקס

היינו חמישה אנשים, סטודנטים שהתחילו תואר שני במפגש היכרות שבו מזכירת לימודי הסמכה, אחרי לימודי הסמכה, הדיקן ועוד שלושה נציגי סטודנטים היו צריכים להסביר לנו איך הדברים עובדים, מי נגד מי וכו'.

בערך עשרה היינו אמורים להיות, מה שלא הפריע למזכירות להשקיע הון עתק בקנייה של ארבע צלחות של ערימות בורקסים, קרוב ל20 פחיות משקה וכ10 באגטים.

העיקר אין כסף למלגות בסוף...

מה בין מפגש ישרא-בלוג והפריצה לכלא יריחו

כנראה שהפריצה לכלא יריחו ומאסרם של רוצחי השר זאבי לא חשובה כמו מפגש ישרא-בלוג... אחרת אני לא הייתי יכול להסביר למה לכל הרוחות זה אינו נמצא ב"נושא החם". מוזר שלהרבה מאוד שרי חוץ בעולם זה דווקא היה ממש חשוב, כל כך חשוב שהם טילפנו לשרה ליבני להתעדכן במה קורה ולדרוש לשמור על רגיעה.

אולי ליבני היתה צריכה להחליף את דבריה, "גבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות", ב "שמעו, היה מפגש ישרא-בלוג, עזבו אתכם משטויות".

שר החוץ הצרפתי(כועס): "בונג'ור מיסיס ליבני, הייתי רוצה לדעת למה לכל הרוחות החיילים שלכם נכנסו לכלא יריחו ללא הודעה והאם אתם מבינים את פוטנציאל ההתלקחות שבפעולה הזו?"

ליבני: "ז'ק, תירגע! לפחות מפגש ישרא-בלוג עבר בשלום"

על בחורות מזדיינות ואנשים משוגעים (סקר בלוגים)

שוטטתי לי ברחבי ישרא-בלוג בחיפושי אחר בלוג מעניין חדש. אין.

ניתקלתי בשתי תופעות נורא מוזרות. התופעה הראשונה מוכרת לי מהרבה מקומות: כל האנשים (נראה לי שזו קטגורית הבלוגים שמכילה הכי הרבה בלוגים) חושבים שהם לא יציבים בנפשם. כמעט כולם חושבים שהם משוגעים, מסובבים, שרוטים, לא מבינים אותם, הם חיים בעולם משל עצמם, הם מיוחדים, הם חיים על הקצה, הם מדברים עם קרפדות ומתייעצים עם ג'ולות. צאו מזה! אתם נורמליים לגמרי ואפילו משעממים, ההורים שלכם מבינים אתכם טוב מאוד אבל לא אכפת להם מספיק בשביל להעיר לכם והחברים שלכם רואים טוב מאוד את מה שאתם רואים פשוט אין להם כוח לשטויות שלכם, הם עסוקים בלחשוב שהם משוגעים בעצמם.

התופעה השניה קשורה לבלוגים של סטודנטים. נראה כאילו כל מה שהסטודנטים עושים זה לזיין, ולא את השכל. אף אחד מהם לא לומד אף פעם וגם אין לו דיעה בקשר לשום דבר ששווה להביע עליו את הדיעה. כולם רק מזיינים. אם הם לא מזיינים אז הם עסוקים בלחשוב על מי כדאי להם לזיין, מי רוצה לזיין אותם, עם מי הם עוד לא הזדיינו ועל הכוחות המזויינים בעיראק (לא באמת...).

אחת הבלוגריות הגדילה לעשות וכתבה פוסט אישי לכל הבחורים הישראלים (שהיא מכנה "קופיפים") והבהירה להם חד וחלק את חוקי המשחק. אם נולדת יפה- הרווחת, אם נולדת ממוצע אז תפתח אופי וחוש הומור ואם נולדת מכוער אז נדפקת. היא גם הבהירה שהיא לעולם לא תזיין סתם כך עם מישהו שהוא לא דוגמן תחתונים אבל בשביל קשר אמיתי היא צריכה מישהו עם אישיות וכו'- בקיצור, הרבה ממבו ג'מבו. נראה כאילו רוב הבחורות קיבלו איזה פתק עם הוראות לפני שהן נולדו ורק בגיל 20 ככה הם מסתכלות על הפתק הזה ואומרות :"די, נמאס כבר לדקלם את המנטרה הזו".

זהו, עכשיו אני באמת הולך ללמוד, זיו.

הבחורה היפה במסעדה במארינה

יש שיר אחד שמתנגן המון ברדיו, של להקה ממש מוכרת שאני לא זוכר את שמה כרגע. שורה אחת מהשיר הולכת בערך ככה: "I saw your face in a crowded place and I don't know what to do... because I'll never be with you". משהו כזה (Maroon 5?)

מה שמוביל אותי לסופ"ש האחרון שבו אימא הותירה אותי ואת אבי בבית בעוד היא ירדה לים המלח לשחק ברידג' באיזה כנס. ביום שישי, במקום ללכת לקנות אוכל, הלכנו לשבת במסעדת דגים במארינה בהרצליה, ב"דרבי בר". זהו, ההמשך מפה כבר צריך להיות ברור לכם- ישבה שם בחורה פשוט מדהימה(!), לא סתם איזה יופי פלסטי כזה, אלא יפה אמיתית עם פנים מיוחדות. כמובן שלא קרה שום דבר- שום דבר לא אפשרי ממרחק של 6 מטרים בעוד אני יושב ומקשיב לאבא שלי מדבר עסקים והיא יושבת שם ומעשנת לה (פויה!) ביחד עם המשפחה שלה.

אני רוצה להצטרף לטבעת חדשה ולא יודע לאיזו

הטבעת של "בק"א", כלומר "ביקורת קשה ואכזרית" לא מתפקדת בכלל, אני לא מקבל לא ביקורת ובטח שלא קשה ואכזרית. אני רוצה להחליף טבעת ואני לא יודע לאיזו להצטרף.

יש למישהו הצעות?

הסנדק 2 ו3

כל בן אדם יכול להכניס את סך כל התכונות האנושיות לסרגלי אחוזים ולקבוע כמה אחוזים יש לו מכל תכונה. סרגל תכונה אחד מאוד חשוב הוא זה שקובע כמה אתה מאפיונר ועד סוף השבוע הזה היה לי מעט מאוד אחוזים בזה משום שהמילה היחידה באיטלקית שהכרתי זה "אספרסו" ואני בכלל שותה הפוך גדול.

בסופ"ש הזה ישבנו, אני זיו, מורטישיה ופוטושופ וראינו את "הסנדק" חלקים 2 ו3 כך שיצאתי מסוף השבוע הזה עם אחוז נכבד בתכונת המאפיונריות. אני יודע איך לסרק את השיער אחורה, איך לנשק את הבת המכוערת של המפיק כי היא טוענת שהיא הילדה הקטנה מהסרט השני וששום דבר לא יעזור לי, איך להעביר 100 מיליון דולר לסיציליה למרות שאף פעם לא הייתי שם והיא אפילו לא ברשימת ה100 מקומות הראשונים שאני רוצה לבקר בהם, איך להוציא פקודת חיסול (מהנהנים בראש במאפיונריות) ועוד הרבה דברים אחרים. הכי חשוב הוא שאני יודע שכל מי שמרכיב משקפים פגיע הרבה יותר ולכן נתון לסחיטה.

זהו, תשיגו לעצמיכם את סדרת הסרטים הזו גם אתם אם אתם רוצים להיהפך לקשוחים ונועזים.

שינויים בבלוג הפרטי שלי והצעות לישרא-בלוג בכלל

אוקי, עשיתי קצת חידושים בבלוג וביקשתי מיריב (האחראי על כל ישרא-בלוג) כמה שינויים באתר.

בקשר לעדכונים בבלוג, אפשר לראות עכשיו את כל הפוסטים המעולים והמבריקים שרשמתי במהלך הזמן, תחת הקטגוריות השונות. בנוסף גם הוספתי קטגוריה של אלו ששפוטים שלי כי הבנתי שזה קצת לא במקום שהם מקשרים אליי ואני לא אליהם.

מיריב ביקשתי שאפשר יהיה לקבוע מאיזה תאריך עד איזה תאריך הרשימה "קטגוריה" תציג פוסטים, או שניתן יהיה לקבוע כמה פוסטים אחרונים היא תציג. כל העניין הזה שהיא מציגה את כל הפוסטים תחת הקטגוריה הזו גורר את כל הבלוג הרבה מתחת לגבול הנחמד בעין.

עוד ביקשתי שאפשר יהיה לראות מי המגיב האחרון לכל פוסט ובאיזו שעה זו היתה כי נמאס לי לזכור בע"פ כמה תגובות היו לכל פוסט שלי בפעם האחרונה שהסתכלתי.

בנוסף רשמתי שהייתי רוצה שאנשים יוכלו לעשות מנוי לבלוג ולקבל רק את הפוסטים ולא את התגובות כי אני מאמין שכמות התגובות שהם מקבלים באי-מייל, של אנשים שהגיבו לבלוג, היא זו שמרתיעה אנשים מלעשות מנויים באתר הזה.

דבר אחרון, לשים שעון עצר לנושא החם שמצביע מתי הוא עומד להתחלף, נמאס לי לשחרר פוסטים לנושא החם רק על מנת לגלות שהעורך החליף את הנושא עוד לפני שהפוסט שלי פורסם. חלאס עם זה.

זהו.

כמה עובדות על יאיר לפיד שאתם חייבים לדעת

http://planet.nana10.co.il/yairlapidfacts

תהנו.

דרקונים היו קיימים במציאות

דרקונים לא באמת היו קיימים. דרקונים לא היו קיימים לצד בני האדם. יצורים בגודל כזה לא יכולים לירוק אש. כל אלה משפטי אמת- טובים ונכונים, אבל זה לא הפריע לזיו ולמיכאל להמשיך להסביר לי שהם יכולים היו להיות קיימים, כאילו הם קונים את השטות המראים להם בסרט הBBC.

שעתיים שלא הבנתי מה הBBC רוצים מהחיים שלי ואיך זיו ומיכאל קונים את השטויות האלה... רק בסוף הסרט הם ניזכרו לחדד את הנקודה שזה היה סרט מוקיומנטרי (יענו, בדיה) והיו בהלם שפיספסתי את הנקודה הזאת כי מיכאל הדגיש אותה בהתחלה (לזכותי יאמר שבכלל ערכתי את הפוסטר שלי).

לפחות האמינות המדענית שלי נשארה ללא רבב.