Chronicles

סטודנט

אני ב"חופש". מכיוון שהרבה מימי החג הם חופשה שלא על חשבון המשרת, אז 10 ימי הרגילה שלי, טפחו למימדים של כמעט שלושה שבועות. הסיבה ל"" על החופש היא כמובן שיש מבחן בסוף השלושה שבועות האלה (עכשיו נשארו מהם רק חמישה ימים). ככה זה, החופשים שלי מנוצלים לדברים מעייפים אחרים ולא חס וחלילה על מנת לנוח.

היציאה משגרת העבודה המפרכת והחזרה הממושכת-משהו לאווירת לימודים החזירה בי את כל הגעגועים לתקופה הסטודנטילאית, שגם היא by far התקופה הכי עמוסה שבן אדם יכול לשהות בה למשך זמן, היא גם התקופה הכי יפה לדעתי. כאשר התנחלתי בחדרו של אחד מהחברים ללימודים (כמו כל המחזור שלי ומחזור מתחתיי, גם הוא כבר עובד על תיזה ולכן יש לו חדר...) לא יכולתי לחשוב על משהו שאני רוצה פחות מאשר לחזור לעבודה - איזה כיף שהצרות שלך זה להבין מה לעזאזל המרצה התכוון בהרצאה 20, או שהאינטגרל לא יוצא לך כמו שהוא יצא לך כאשר פתר אותו בשיעורי הבית. הצרות של אנשי האקדמיה, למרות שבמהלך הלימודים היו נראות הצרות, נראות עכשיו מגוכחות ומשעשעות. הסיבה כמובן ברורה לי, לא צריך ללמוד פסיכולוגיה (באופן כללי ובפרט לנקודה הזו) בשביל להבין שכאשר כל עולמך הוא האקדמיה (קרי כאשר את סטודנט אשר נלחם לקבל תעודה עם ציונים טובים) אז דברים אקדמאיים כמו לימוד למבחן הם בגדר משבר. היום כאשר מרבית עולמי נמצא בצה"ל אז לימוד למבחן מקבל מימד יותר רגוע (וזה לא אומר שאני לא לומד הרבה אלא שהתפיסה בזמן הלימוד היא שונה).

מכל מקום, ניסיתי לחשוב איך אפשר להסביר למוחות האלה שמסביבי שהטעות הכי גדולה של הרבה מהם תהיה לעזוב את האקדמיה. הרי האקדמיה והצרות שלה הן, בסופו של דבר, צרות של עשירים. let's face it, סטודנט לתואר שני/שלישי מגיע ברגוע לעבודה באיזה 9:00, הולך לשתות קפה, מקשקש עם חברים, לומד לאיזה קורס או שניים ומתרגל איזה קורס. סטודנטים לא בדיוק יושבים ועובדים מ8:00 עד 17:30 (או 21:00...) על התיזה שלהם, לפחות לא רובם.

אין ספק שהאקדמיה לא תתאים לכולם וברור שמי שלמד מקצוע הנדסי השאיפה שלו להישאר באקדמיה ולעסוק במחקר נמוכה יותר מאלו שלמדו מקצוע מדעי, אבל בכל זאת... האקדמיה הרבה יותר כיף, גם אם הכסף לא משהו.

על מנת לעטוף מכל הכיוונים את אווירת הרטרו הזו, גם ניפגשתי עם זוג חברים מהלימודים ויצאנו לשתות בירה בפאב הקבוע שלנו על יד הטכניון (ברברוסה)- ביום רגיל הייתי מתבאס שאני צריך ללכת לישון מוקדם כי אני צריך לקום לעבודה, אבל מכיוון שעודי סטודנט יכולתי לאפשר לעצמי לזרוק זין - ככה זה שאתה סטודנט, החיים יפים והאילוצים עליך מגיעים רק ממך.

זהו, אני חוזר ללמוד עכשיו... בערב אני אמשיך לקשקש פה כי בסריקה ראשונית של עיתון החג יש כמה דברים שממש עלו לי על העצבים.

נכתב על ידי Anni3, 3/10/2007 13:06, בקטגוריות You've been here before, בית ספר, צבא, עבודה
תגיות בטכנורטי: You've been here before, בית ספר, צבא, עבודה
1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ג' ב-16/4/2008 21:57

ביקורת על מוליבלומ'ס

התופעה שנקראית מוליבלומ'ס ברורה לי בערך כמו הברידג' שאימא שלי משחקת. לא ברור לי במה אנשים התאהבו שהם ממשיכים להגיע למקום הזה: לפני שבועיים יצאנו כמה חברים מהמדור לחגוג יומהולדת לאחד מאיתנו. הכסאות הלא נוחים להחריד, החום הבלתי נסבל, מנות הסעד שנתנו לנשנש, טמפרטורת הבירה המוגשת שאפשר היה להדליק באמצעותה סיגריה והמחירים הגבוהים... כל אלו עשו את החויה המוליבלומית לבלתי נסבלת. אם להתחשב בכך שבתל אביב התענוג רק מתחיל ממחיר החניון הייתי פוסח על כל הרעיון.

בא לי נורא בירה אבל רחצתי כבר שיניים.

נכתב על ידי Anni3, 29/9/2007 00:42, בקטגוריות You've been here before, ביקורת, ביקורת
תגיות בטכנורטי: You've been here before, ביקורת, ביקורת
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של mai ב-3/10/2007 15:12

שני יהודים כותבים תסריט

מי שראה את "שמש ניצחית בראש צלול" והיה מספיק אינטיליגנטי בשביל לראות שמדובר ביצירת מופת, פשוט מוכרח (אם הייתי ילדה בת 14 ה'מוכרח' היה לובש צבעים של סגול רדיואקטיבי ומקבל פונט 72) היה לראות כבר את "אדפטשיין" - לי יצא לראות אותו רק אתמול כי אני אדיוט. הסרט הוא לא הסרט הכי טוב שתראו וזאת מכיוון שלצערינו זו הפואנטה של הסרט (מגלים אותה רק באמצע, כאשר השחקן הראשי יושב ומשוחח עם מר מקי על כך שבתסריט שלו לא קורה שום דבר...) אבל חייבים להוריד את הכובע בפני צ'ארלי קאופמן - בין התסריטאים הבודדים ששמם מוכר כפי ששמם של בימאים מוכרים.

קאופמן גאון במה שהוא עושה - התסריטים שלו (שמש ניצחית בראש צלול, וידויים של מוח מסוכן, להיות ג'ון מלקוביץ' ואדפשטיין) שברו את כל מוסכמות כתיבת התסריטים והציבו רף תחכום עלילתי שלא נראה כמותו, כל פעם מחדש. התסריטים שלו מיוחדים ואינטיליגנטים, הרעיונות שלו מבריקים בחריפותם והכתיבה שלו מעלפת.

אם סורקין הוא מלך התסריטאים למסך הקטן עבורי אז קאופמן הוא המלך במסך הגדול.

שניהם יהודים, כבר אמרתי?!

נכתב על ידי Anni3, 29/9/2007 00:36, בקטגוריות ביקורת, You've been here before, ביקורת
תגיות בטכנורטי: ביקורת, You've been here before, ביקורת
0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע

White Stripes ב BlackPool

מה לא נאמר על הצמד white stripes?! - שיש להם חוש מוסיקלי של כבדי שמיעה, שיש להם יכולת הופעה שהיתה מביישת ערב בינגו באחוזת פולג ושהשירים שלהם נשמעים כמו ציפורניים חדות על גבי לוח חלק... אבל היום זכיתי להציץ, הודות לחודש הופעות בחינם שHOT נותנים (אל תתרגשו, הם עדיין הרבה יותר גרועים מYES, לא תמצאו הופעות שוות באמת שתוכלו לראות) בהופעה של שני המגוכחים האלה בBlackPool... הפתעה גדולה לא היתה - הרכב של שני אנשים שלא משכיל שצריך עוד גיטרה בס אחת לפחות בשביל להתחיל לקרוא לעצמם הרכב רציני, היה מוכרח לאכזב בפשטות מוסיקלית מעצבנת והופעה שנראית כמו חימום לחוה אלברשטיין.

עד כה לא הצלחתי להבין למה לכל הרוחות מגי סטרייפ משוכנעת שהיא יודעת לנגן בתופים ולמה לעזאזל אין להם עוד גיטרסיט בס ועוד גיטרת ליווי. האם זה קשור לעובדה שג'ק סטרייפ לא יודע להלחין שירים מורכבים יותר מ"קן לציפור בין העצים"?!

אחת ההופעות הגרועות ביותר שאפשר לעלות על הדעת - רעש מונוטוני שמלווה בשירה צרודה ולא ברורה על רקע של גיטרה צורמת ומתופפת גרועה.

נכתב על ידי Anni3, 28/9/2007 17:19, בקטגוריות You've been here before, ביקורת, ביקורת
תגיות בטכנורטי: You've been here before, ביקורת, ביקורת
0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע

מיהו שוטרוק נהונתה

"מועדון הקיסר" (The Emperor's Club) הוא סרט משובח על מוסריות כפי שהיא נתפסת או לא נתפסת על ידי פרופסור מלומד אשר מורה בבית ספר פרטי ונאבק מול תלמיד חדש אשר אינו מעוניין ללמוד. הפרופ' משמש כמורה ללימודי התרבות המערבית העתיקה ובכיתתו תלוי שלט, מעל הדלת, ובו הציטוט הבא:

I am Shutruk Nahunte, King of Anshand and Susa, Sovereign of the land of Elam. I destroyed Sippar, took the stele of Naram-Sin, and brought it back to Elam, where I erected it as an offering to my god. Shutruk Nahunte - 1158 B.C.

נזכרתי בסרט המקסים הזה ובמשפט המעולה הזה כאשר אתמול שידרו את הסרט בטלויזיה.

אגב, המשפט כשלעצמו סתום משהו - מי מכם שקורא את המשפט ואומר לעצמו "ואו, זה משפט חכם" פספס את הפואנטה בגדול. הסיבה שהמשפט הזה משמש כאחד המוטיבים המרכזיים בסרט (ובספר שעליו הוא מבוסס) הוא מפני ששוטרוק נהונתה הוא כובש שלא רבים (מעטים אם בכלל) שמעו עליו (בטח ובטח באי ישרא-בלוג) וזאת מפני שלמרות כל הכיבושים המזהירים שלו הוא לא יצר שום דבר, לא הועיל בשום צורה ולא תרם כלל להיסטוריה.

אפשר כמובן לטעון שישנם עוד כובשים שלא עשו שום דבר "חיובי" חוץ מלכבוש ועדיין הם זכורים לנו (היטלר...) אבל המשפט הוא משפט יפה עם משמעות משכנעת בכל מקרה.

http://www.imdb.com/gallery/ss/0283530/K25-9.jpg.html?seq=2

נכתב על ידי Anni3, 28/9/2007 16:48, בקטגוריות You've been here before
תגיות בטכנורטי: You've been here before
0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע

אנרגיה מהאוקיאנוס

"אנרגיה מהאוקיאנוס" מסתבר שזה מה שיש בשמפו שלי ומי אני שאשבור לhead and shoulders את המילה...

בזמן שחפפתי תהיתי על איזו אנרגיה h&h מדברים: אנרגיה מכנית של הגלים, אנרגיה כימית של מולקולות המים, אנרגיה תרמית, פוטנציאלית, כבידתית, קינטית... כל כך הרבה אנרגיות ב30 שקל... לפני 30 שנה מי היה מאמין?!

נכתב על ידי Anni3, 13/9/2007 21:46, בקטגוריות You've been here before
תגיות בטכנורטי: You've been here before
1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Exit Venus ב-14/9/2007 15:17

כאשר נצמדים אליך מאחור

נסיעה על הכביש בשעה 6:00 בבוקר, בייחוד בימי החורף ההולכים ומחשיכים עלינו, מסוכנת הרבה יותר ממה שחשבתי. גם לאחר ניסיון לשפר את תרבות הנהיגה שלי, ניסיון שעד כה הולך בכלל לא רע, אני מרגיש שהנהיגה שלי מסכנת אותי - פאסיבית באותה מידה כאקטיבית. לצערי, גם נהיגה מתחת למהירות המותרת (מי ישמע על דבר כזה) בכביש החוף, כאשר שני ידיי על ההגה ואני מרוכז לחלוטין בנהיגה ומביט במראות פעם בשבע שניות לפחות (כפי שהמדריך הורה) ואפילו נוהג בנתיב הימני בלבד, היא נהיגה מסוכנת!

אני לא זוכר מתי הצלחתי להעביר נסיעה שלמה מנתניה לתל-אביב במהירות חוקית בנתיב הימני מבלי שמשאית (ויש הרבה כאלה בשעות הבוקר) נצמדת אליי מאחור, מהבהבת ומצפצפת. כל פעם שאחת ממפלצות הכביש האלה מתקרבת אליי וחוסמת לי לגמרי את המראה האחורית אני נזכר בתאונה המחרידה של משפחת סולימאן שאני מאמין שעדיין טריה בזכרון הקולקטיבי שלנו. ניסיתי להבין מה לעזאזל, מבחינה חוקית, עליי לעשות אם נצמדת אליי משאית ומצפה שאנ אגביר את קצב הנסיעה שלי אל מעבר למהירות המותרת כאשר אני נוסע בנתיב הימני: הרי להגביר מהירות אסור, להמשיך ליסוע לאט יסכן את חיי ולעבור לנתיב השמאלי בשביל שהמשאית תוכל לעקוף מימין זו נהיגה מסוכנת ולא נכונה.

ככל שאני חושב על זה יותר, חיי בכביש החוף תלויים בחבורה של בבונים שעד שהם או מישהו מבני משפחותיהם לא יעבור לגור בבית לוינשטיין לא ירפו מדוושת הגז.

אגב, עוד 4 קרובנות בכביש היום.

חג שמח!

נכתב על ידי Anni3, 13/9/2007 21:41, בקטגוריות אקטואליה, You've been here before
תגיות בטכנורטי: אקטואליה, You've been here before
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Anni ב-14/9/2007 10:23

רותם סלע

כאשר רותם סלע ניסתה להתבדח על חשבון של דוגמניות אצל גיל ריבה, לפני כמה שנים בתוכנית "הלימוזינה", היא לא ידעה שהיא- כמו חברותיה הדוגמניות- תיהפך לקלישאה מאוד מהר. לכבוד החג ידיעות אחרונות החליט לראיין אותה, גם כן אייטם לחג - כתבת עומק על דוגמנית שיטחית. לאחר רפרוף קל בין דפי הכתבה בניסיון למצוא תמונות עירום רוב הגברים ינטשו את הכתבה וישאירו אותה לענייניהן הבלעדי של צעירות מתבגרות שמשום מה חושבות שדוגמניות זה מודל לחיקוי.

לפחות היא יודעת להגיד שהיא לא יודעת לשיר, שאר דבריה נראים כאילו נקלחו מכתבה על דוגמנית פורצת אחרת לפני מספר שנים: היא יצאה עם מיליונר, היא אוהבת כסף אבל יודעת להעיד על עצמה שאהבת חייה יכול להיות גם אדם ממוצע, היא מאוהבת ומעריצה את אבא שלה, היא לא תעשה בחיים צילומי עירום (אלא אם יתנו לה מיליון דולר, מסתבר), היא מעוניינת לעשות תואר, להיות כתבת ובעתיד אולי להחליף את אילנה דיין - אם לא הייתי אומר לכם שהכתבה על רותם סלע לא הייתם יודעים להגיד על איזו דוגמנית היא כן.

אה, אגב, גם לה "ממש לא אכפת מהמראה" של עצמה והיא לא הולכת אחרי מותגים יקרים (כל אחת שנוסעת להודו חושבת שהיא צלחה מחנה ריכוז וניצחה ערבוב מסוכן של מחלת הדיזנטריה וכולירה) וגם היא היתה 'ממש חננה' בבית הספר. מסיפורים של חברים שנשארו בקרית חיים אחרי שאני עזבתי בגיל 14 אני יודע להגיד שהיא רחוקה מלהיות חננה ויותר קרובה להיות בחורה יפה שהמורים עשו לה הנחות וחברות עשו לה את השיעורים. רק שמועות.

חג שמח!

נכתב על ידי Anni3, 13/9/2007 16:43, בקטגוריות You've been here before, אקטואליה
תגיות בטכנורטי: You've been here before, אקטואליה
1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של שלום ב-13/9/2007 21:22

בלוגים שלנו

המילים הללו הממלאות את הסביבה הוירואלית האישית שלנו, הן המילים הכי אמיתיות שלנו. הן מתארות את הרעיונות הכי אישיים והכי נכונים וכנים שלנו. המילים הללו מביעות את ה"אני" הערום ביותר שלנו, זה שאין לו אילוצים, שלא מכיר אף אחד, שלא נשפט על ידי אף אחד חשוב או מוכר. הבלוג שלנו הוא אנחנו - מה שאנחנו מקווים ורוצים, מה שאנחנו חושבים באמת, מה שאכפת לנו ממנו ומה שאנחנו יודעים לומר על עצמינו.

הסתכלו סביב, סרקו את הבלוגים שהתעדכנו לאחרונה בישרא-בלוג: זה אנחנו - רדודים ושטחיים?

נכתב על ידי Anni3, 31/8/2007 23:31, בקטגוריות You've been here before
תגיות בטכנורטי: You've been here before
3 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ג'ורג' ב-2/9/2007 18:43

בליינד דייט עם החברה של האקסית

מתישהו חודש הקשר בינינו, סתם בתור ידידים. שנינו שלוש בנים בוגרים יותר, מפוכחים יותר ונמצאים במקומות שונים לחלוטין. לא, היא האמת תקועה באותה עיסה ילדותית של חלומות מוזרים יותר וצרות לא-צרות. אני לא זוכר את שם המקום שהלכנו אליו לשתות אבל זה כנראה המקום היחידי באיזור הרצליה פיתוח שאתה מתבקש להוריד את הנעליים שלך ולשים בתא כאשר אתה נכנס - משהו שיותר אופייני לשאנטי- בר בתל-אביב. דיברנו הרבה ועל הכל. הנקודה הרלוונטית היא שהיא הזכירה שיש לה חברה שאולי אני רוצה להכיר. 'למה לא?!' חשבתי ואמרתי. מקסימום יהיה בליינד-דייט גרוע, אני אלוף בזה כבר.

החברה שלה היתה סבבה ברמות, בטלפון. יצא לנו לדבר בערך שבוע בטלפון כי היום העסוק שלי בשילוב עם היום העסוק שלה הפריע לנו למצוא זמן. לבסוף מצאנו איזה ערב בו אספתי אותה מרעננה והלכנו לשבת בקפה ארומה בעיר.

האסון התחיל, כמו כל בליינד-דייט אחר, כבר בהתחלה. היא היתה, מה שאנשים מכנים, שמנמנה חיננית. רק בלי החיננית. היא לא היתה שמנמנה במובן הפיסי אבל הפרצוף שלה היה של שמנמנה... וגם לא משהו. היה לה איפור נוראי ובעיית דיבור (צ') שאי אפשר היה להבחין בה בטלפון.

ישבנו בארומה בערך שעה, במהלכה אני מצאתי את עצמי מתווכח איתה על נושאים אקדמאיים כמו איפה ללכת ללמוד ומה מראייני עבודה מחפשים. הבחורה חשבה שהיא יודעת הכל, לא היתה מוכנה להקשיב והחליטה לעצבן אותי עם 'אני לא מסכימה איתך'...

אני לא זוכר הרבה מאותו דייט. אני כן זוכר שרציתי לאחוז שוב באקסית שלי, שקישרה בינינו. לאחוז ממש חזק. ממש ממש חזק ולמעוך עד שהיא תפיח את נשמתה.

נכתב על ידי Anni3, 31/8/2007 09:07, בקטגוריות You've been here before, אהבה ויחסים
תגיות בטכנורטי: You've been here before, אהבה ויחסים
1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ב-19/10/2010 16:01

בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר לינק ישיר לכאן דף כניסה
Chronicles You've been here before